לפעמים, אני מרגישה שהעולם סביבי הוא כמו סופה בלתי נשלטת.
אנשים, מצבים, החלטות, מלחמה – הכל מתערבל במהירות, והשליטה נראית לי רחוקה מתמיד. אז אני בדרך כלל מתחילה להתעסק במחשבות על מה שלא עבד, על מה שיכול היה להיות, על מה שאמרו לי או על איך יגיבו.
בתוך ההרגשה הזאת הצלחתי לחזור לכלים שלי כמאמנת ולמצוא נקודת אור קטנה, מקום שבו החיים באמת קורים – מעגל ההשפעה שלי.

מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה

“מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה” הוא מודל מפורסם שמתמקד בהבחנה בין הדברים שבשליטתנו לבין אלה שלא.
המודל מתוך הספר “שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד” מאת סטיבן קובי.

קובי מחלק את תחומי העניין שלנו לשני מעגלים:
• מעגל הדאגה: כולל את כל הדברים שמדאיגים אותנו ושאנחנו מודאגים מהם, אבל אין לנו שליטה עליהם, כמו מזג האוויר, תגובות של אנשים אחרים, אירועים עולמיים, מלחמה ועוד.
• מעגל ההשפעה: כולל את כל הדברים שיש לנו השפעה עליהם, כמו המחשבות שלנו, הפעולות שלנו, ההרגלים שלנו והתגובות שלנו.

ליצור מציאות

אחד הצעדים החשובים ביותר ביצירת מציאות הוא להבין מה נמצא בשליטתך ומה לא. כשאנחנו מנסות לשלוט על דברים שאינם בשליטתנו, זה רק מוביל לתסכול ולחץ. לעומת זאת, כאשר אנחנו מתמקדות במה שבאמת בידינו – אנחנו מצליחות להביא לשינויים אמיתיים.

מה נמצא בשליטתך?

• המחשבות שלך: את בוחרת איך לחשוב ולראות את המציאות. כאשר תבחרי לחשוב בצורה חיובית ואופטימית, תפתחי את עצמך להזדמנויות חדשות.
• התגובות שלך: איך את מגיבה לאירועים מסביבך, זה משהו שאת שולטת בו. את יכולה לבחור להגיב בצורה רגועה ומחושבת או מתוך דחפים רגשיים.
• הפעולות שלך: כל צעד שאת לוקחת, כל פעולה שאת עושה – אלה דברים שתלויים אך ורק בך.

מה לא נמצא בשליטתך?

• תגובות של אחרים: אינך יכולה לשלוט איך אנשים אחרים יגיבו או יתנהגו. במקום להתמקד בזה, השקיעי באנרגיה שלך ובמה שאת מביאה לעולם.
• תוצאות מיידיות: לא תמיד יש לנו שליטה על התוצאות או העיתוי שלהן. תזכרי שהדברים קורים בזמן הנכון עבורם, גם אם זה לא תמיד תואם את התוכניות שלנו.

הכח בידיים שלך

כשאת לוקחת אחריות על מה שבשליטתך – המחשבות, הפעולות והבחירות שלך – את יוצרת מציאות שמתאימה לך בדיוק.
אל תתני למה שאינו בשליטתך לעכב אותך או להוריד אותך מהמסלול. במקום זה, השקיעי את כל האנרגיה שלך במה שאת יכולה להשפיע עליו.

הגישה של קובי מעודדת אותנו להתמקד במעגל ההשפעה שלנו ולפעול בו. כאשר אנחנו מתמקדים במה שאנחנו יכולים להשפיע עליו, אנחנו מגדילים את המעגל הזה ומקטינים את מעגל הדאגה, מה שמוביל לשיפור בתחושת השליטה וההצלחה בחיים.
במעגל הזה, את מחזיקה בכוח. זה המקום שבו את יכולה לבחור. לבחור איך לראות את הדברים, איך להגיב, איך לפעול. כאן, כל החלטה קטנה היא כמו אבן שנזרקת למים – יוצרת גלים שמתפשטים רחוק יותר ממה שאת יכולה לדמיין.

כאן מתחיל השינוי

אם את שואלת את עצמך, איפה מתחילים את השינוי? התשובה נמצאת כאן, במעגל ההשפעה שלך. תתחילי בלבחור לראות את הטוב, בלסלוח לעצמך, בלהגיד ‘כן’ למה שמרגיש נכון ו’לא’ למה שמכביד עליך.
תבחרי כל יום מחדש לחיות מתוך הכוח שיש לך ולא מתוך הפחד ממה שאין לך שליטה עליו.
כשאת חיה מתוך המעגל הזה, את מגלה שהעולם שלך מתחיל להשתנות. לא כי הסערה נעלמה, אלא כי את הפכת להיות העוגן שלך.
כי בסופו של דבר, לא מדובר במה שקורה לך, אלא איך את בוחרת להגיב לזה. החיים הם לא תמיד מה שאנחנו מצפות, אבל הם תמיד מה שאנחנו בוחרות ליצור.
את בוחרת. את יוצרת. החיים שלך, הם ההשפעה שלך.

אימון מזמין אותנו לפעול מתוך מעגל ההשפעה שלנו ע”י דברים שאנחנו יכולים לעשות ויעזרו לנו להתקדם, להגדיל את מעגל ההשפעה ולצמצם את מעגל הדאגה.
אם את מרגישה ורוצה להגדיל את מעגל ההשפעה שלך,
תקבעי לנו שיחה וביחד נבין איך אפשר לעשות את זה.

מה תעשי קצת אחרת בעקבות הקריאה?

נשיקות, אביבית.

הפוסט מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה הופיע לראשונה ב-אביבית ירקוני כהן נוגעת במילים.

כך גם הכרתי את אלעד מיכאלביץ’, דוקטורנט בפסיכולוגיה וחוקר קבלת החלטות שהגיע ללימודי האימון כדי להעשיר את ארגז הכלים שלו.
אני זוכרת איך בשיעורים הראשונים ההתנגדות של אלעד לכלים האימוניים היתה גדולה ואיך לאט לאט במהלך הדרך משהו בו התרכך וההבנה שאפשר להשפיע גם באמצעות כלים מעולם האימון הגיעה ומאז, ראיתי איך הוא מקבל עומק ומימד אחר.
אתן כבר יודעות שאני אוהבת לחבר עולמות. לקחת כלים מעולמות מקבילים ולחבר אותם אליי ואל העשיה שלי. דוגמה אחת פה ועוד אחת כאן.
וכשאלעד שאל איך נוכל לשתף פעולה והחלטנו שזה יהיה כתבה בבלוג ובמגזין החלטתי לחבר את נושא קבלת ההחלטות שאלעד חוקר ולהביא אותו למרחב שלנו – המרחב האישי- הנשי- העסקי ולהבין מה יכול לעזור לנו לקבל החלטות טובות יותר בחיים האישיים ובעסק שלנו?
אני מביאה את דבריו של אלעד כלשונם ומזמינה אתכן לצלול אליהם, להעמיק וגם לאמץ את פינת התכל’ס שלי מסוף הפוסט.

כשאנחנו מדברים על האופן שבו אנחנו מקבלים החלטות בחיים אנחנו למעשה מדברים גם על אושר.
כי בסוף, הבחירות שלנו בחיים מתקבלות במטרה לשרת אותנו, לקרב אותנו אל המטרות שהצבנו בחיים בין אם הן מתקבלות באופן מודע או לא.
כמו שידוע לכם, אנחנו מבצעים המון בחירות בחיי היום יום. אפשר להגיד במילים אחרות שאנחנו סוג של מכונה שהחיים מאלצים אותה לקבל המון החלטות. בין אם הן פשוטות או מורכבות.
מה שמשותף לכולן הוא שבשביל שהן יקרו, צריכים לקרות במקביל המון תהליכים, ברמה ההתנהגותית, הפיזיולוגית, הקוגניטיבית ועוד שמסתנכרנים לכך שנקבל החלטה. בין אם היא פשוטה כמו לבחור צבע חולצה ובן אם יותר מורכבת כמו הסבת מקצוע.
לפני שניכנס בכלל לאיך אנחנו מקבלים החלטות ואיך ניתן לשפר אותן, הדבר הראשון שעולם המחקר מראה לנו הוא שעצם הידיעה שאנחנו הולכים לבחור בעתיד, בלי קשר ל”מה אנחנו הולכים לבחור”, גורמת לרמות הדופמין שלנו במוח לעלות ואנחנו פשוט הופכות למאושרות יותר באותו הרגע.
זה מראה לנו את הכוח שיש לבחירה, ועד כמה היא נחשבת למשאב מהותי בחיים שלנו- כזאת שמסמלת את האוטונומיה שלנו בחיים.
אבל עם כל הכבוד לתהליכים ולמה שקורה “מאחורה”, מה שמעניין אותנו זה איך לקבל החלטות טוב יותר.
לא אוכל להתייחס כאן בהרחבה על תחום קבלת ההחלטות, בעיקר בגלל שיש בינינו הבדלים כל כך משמעותיים שגורמים לנו לקבל החלטות בצורה שונה. אז לפני שאכתוב בצורה גלובלית ככל שאוכל. אנצל את זה שיש בינינו הבדלים בין אישיים בשביל לנסות להרגיע אתכם קצת.
אנשים הרבה פעמים מקבלים החלטות על פי ההטיות שיש להם לגבי החיים. הם מושפעים מהסביבה בה הם גדלו, התרבות שלהם, מהמידה בה הם מאמינים בעצמם, באלוהים, מהגנטיקה ועוד. לכן, המחשבה שיש דבר כזה החלטה טובה או לא טובה, רציונלית או לא היא קצת מוטעית. מה שנכון לו לא נכון לה ולהיפך.

החלטה רציונאלית- יש דבר כזה?

כאנשים שחיים בחברה מודרנית, אנחנו נמצאים במרדף בלתי פוסק בין אם נרצה או לא אחרי ההחלטה הרציונלית, למרות שהיכולת שלנו לקבל החלטה רציונלית לא ממש קיימת בחיי היום יום.
תאוריות רציונליות יוצאות מנקודת הנחה שבעת קבלת ההחלטה הכל ידוע לנו, הסיכונים ההשלכות וכו’.
מנגד, תאוריות ה”לא רציונליות” מדברות על זה שאנחנו מקבלים החלטות בתנאי אי וודאות ולכן הן הרבה פעמים נתפסות כלא רציונליות, אבל אין באמת ברירה אחרת, ככה אנחנו מקבלים החלטות ביום יום. לכן עיסוק היתר שיש לחלקנו על איך לקבל החלטה רציונלית יכול להיפסק. זה מין מרוץ אחרי משהו שעולם המחקר אומר שברוב הפעמים, בייחוד בחיי היום יום, לא אפשרי. לכן אפשר להתחיל לדבר במונחים של יותר או פחות, החלטה “אופטימלית יותר” או “רציונלית פחות”.

מקסימייזר וסטיספייזר

כאנשי ונשות המערב, רובנו צריכים ואוהבים הרבה אפשרויות בחירה, אנחנו גם מן הסתם מחפשים לרוב למקסם אותם. בעולם קבלת ההחלטות יש שני דפוסי אנשים, מקסימייזר וסטיספייזר.
אנשים שמאופיינים כמקסימייזרים מחפשים איך למקסם את הבחירות שלהם, הם משקיעים בהן הרבה מאמץ, עושים סקרי שוק נרחבים ובוחנים את כל האלטרנטיבות בקפידה. הם בדרך כלל כן יקבלו את ההחלטה הטובה ביותר אובייקטיבית, אבל אחרי שהם מקבלים אותה הם יתעסקו המון בשאלה האם הם קיבלו את ההחלטה הנכונה. אותם אנשים חווים רמות חרדה וחרטה גבוהות יותר, הם פחות שקטים ושבעי רצון. דיי מדהים לא? שרק על פי האופן שבו אנחנו מקבלים החלטות אנחנו יכולים להיות יותר או פחות מאושרים.
הדפוס השני הוא סטיספייזר: מאפיין אנשים שנכנסים לסופר, מסתכלים על 2,3 סוגי שמפו ובוחרים אחד מהם מהר מאוד, בלי להתעסק האם זאת ההחלטה הכי טובה שיכלו לקבל. לאחר ההחלטה הם לא יחשבו עליה מה שיזכה אותם ביותר שקט נפשי. המחקרים מראים שאותם אנשים מאושרים יותר, וזה רק מסביר שהניסיון למקסם את ההחלטות שלנו לא תמיד משרת אותנו והרבה פעמים פוגע בנו.
חשוב לזכור שאנחנו על רצף, אנחנו יותר או פחות מקסימייזרים ושם המשחק פה הוא וויסות.
באופן אישי- אני מציע לא להתעכב על החלטות פשוטות של היום יום. אבל להתעמק במשמעותיות.

אז מה כן לעשות?

עד כאן הבנו מה לא לעשות: להפחית את המרדף אחרי החלטות רציונליות ולא לנסות תמיד למקסם את הבחירות שלנו.
מה כן לעשות?

1. נתחיל בלהגביר את המודעות לגבי זה שאנחנו הם אלה שבוחרים בחיי היום יום. גם אם מדובר בהחלטות פשוטות. עצם הגברת המודעות תוביל אותנו לתפיסה חיובית יותר של עצמנו. הרי לא תמיד אנחנו שבעי רצון ממה שאנחנו עושים, והחיים כמו החיים גורמים לנו לבצע מטלות, לעבוד באותו מקום עבודה וכו’, והדבר הזה לא תמיד בא לנו בטוב. אבל ברגע שאנחנו יודעים שזאת הבחירה שלנו בסוף, ויש באפשרותך לבחור משהו אחר (למרות שיש לו מחירים) נרגיש טוב יותר. הבלטת הבחירות שלך יכולה גם לגרום לך להתאהב יותר במציאות, ולהבין שהבחירה כרגע לא לרוץ אחרי החלומות היא ההחלטה הטובה ביותר. כי הם לא בורחים לשום מקום.
2. הדבר השני שיכול לקדם אותנו להחלטות אופטימליות יותר הוא לנסות לקבל אותן כאילו אתם מקבלים אותן “בדיעבד”. על ידי האני העתידי שלנו. למה? כשאנחנו מקבלים החלטות בזמן שאנחנו מצליחים להרחיק את עצמנו מהכאן ועכשיו ברמה המנטאלית, נשקיט רעשים קטנים ונצליח להיכנס למרחב נטול פחד עד כמה שאפשר. ככה אנחנו בעצם מכניסים את הדברים לפרופורציות גדולות יותר ולא נותנים הרבה משקל לקולות “קטנים”.
3. דבר נוסף נקרא “פרדוקס הבחירה המרובה”: למרות שנראה לנו שהרבה אפשרויות בחירה זה דבר חיובי, זה יכול לגרום למצב שלא נקבל החלטה. קחו את נטפליקס לדוגמה: יצא לכם לחפש סדרה ואחרי זמן מה לצאת בלי שמצאתם מה לראות? זה בגלל כמות האפשרויות. לכן אנחנו צריכים לדעת לסנן אלטרנטיבות מתוך הקיימות. זה יעשה לנו סדר בבחירה. כך לדוגמא, אם יש לך 7 אפשרויות, תדרג אותם, בחר את ה-3 הראשונות ומתוכן תקבל החלטה.
4. דבר נוסף הוא לצאת עם עצמך לדייט: עם משקה והמוזיקה שאת אוהבת, ולחשוב בצורה אותנטית מה את רוצה. לנסות להבין עד כמה את מושפעת מהסביבה. הרבה פעמים אנחנו מקבלות החלטות עם רעשי רקע, חושבים מה הסביבה תגיד. אבל מחקרים מראים שהאחר, הרבה פחות שם לב לשינויים שקורים לנו בחיים ממה שאנחנו חושבים. זה נכון ברמה החיצונית וגם הפנימית. לכן, אם נבין שלא מסתכלים עלינו בזכוכית מגדלת נוריד מאיתנו לחץ וחשיבת יתר על איך תופסים אותנו, דבר שבתורו יוביל אותנו לקבל החלטות יותר אותנטיות לעצמי שלנו.
   יש עוד המון כלים לקבל החלטות אופטימליות יותר, אבל הדבר הראשון שאנחנו מחוייבים לעשות כנראה, הוא לנסות להעריך קצת יותר את ההחלטות שלנו ולהשתחרר מהמרדף אחרי ההחלטה הכי טובה, ולזכור, יש הרבה מאוד טכניקות שבהן אפשר לקבל החלטות טובות.

תודה רבה אלעד, ועכשיו תכל’ס:

• אופן קבלת ההחלטות שלנו משפיע על האושר האישי שלנו.
• בחירה טובה או לא טובה- אין כזה דבר.
• קיימים 2 סוגי אנשים במה שקשור בקבלת החלטות: מקסימייזר וסטיספייזר.
• כדאי לך להפחית את המרדף אחרי החלטות רציונאליות.
• אין צורך לנסות תמיד למקסם את הבחירות שלנו.
• תזכרי: את בוחרת- את אחראית לבחירות שלך ואת יכולה ל שנות את הבחירה שלך.
• הבלטת הבחירות שלך יכולה לגרום לך להתאהב יותר במציאות שלך.
• קבלי את ההחלטות שלך כאילו ה”אני העתידי” שלך מקבל אותן. הפחד ישתחרר ויהיו סביבך פחות רעשי רקע.
• חשוב שתכירי את “פרדוקס הבחירה המרובה” – תפסת מרובה לא תפסת.
• צאי עם עצמך לדייט ותחשבי איך הסביבה ורעשי הרקע שלה השפיעו על הבחירות שלך.
• תפסיקי לרדוף אחרי ההחלטה הכי טובה ותעריכי את הבחירות שלך יותר.
תתחילי לעקוב אחרי אלעד, באינסטגרם, בפייסבוק ובאתר. יש כ”כ הרבה מה ללמוד ממנו.
עכשיו ספרי לי, מה את בוחרת לקחת מהכתבה הזאת?
אביבית.

הפוסט קבלת החלטות – איך עושים את זה? הופיע לראשונה ב-אביבית ירקוני כהן נוגעת במילים.

מתחילה מההתחלה: מהי הכרת תודה?

הכרת תודה: תודה, אסירות תודה, הודיה או הערכה היא רגש או עמדה המכירה בתועלת שהתקבלה או תתקבל, או הבעתם של רגש או עמדה אלו.
הבעת תודה נחשבת לאחד מכללי הנימוס בחברות רבות. (מתוך מילוג- המילון העברי ברשת)

הכרת תודה היא אמונה בטוב, האמונה שלנו שקיימים דברים טובים בעולם, שאנחנו מוקפים בטוב ומקבלים טוב.
הכרת תודה היא הודאה בטוב שבחיינו. כשאנחנו מכירים תודה אנחנו אומרים “כן” לחיים, מאשרים שהחיים טובים ויש בהם אלמנטים שעושים אותם ראויים.
ההכרה- מסיבה לנו נחת ואישור שהדברים נוכחים בחיינו.
הכרת תודה היא גם הכרה בכך שמקור הטוב נמצא, חלקית לפחות, מחוץ לנו.
ההבנה שה’/היקום/כוחות עליונים (תבחרי במה שמתאים לך) מעניקים לנו מתנות יומיומיות, מתנות טובות וחיצוניות שמקיפות אותנו באופן קבוע.

5 סיבות להתחיל לתרגל הכרת תודה:

1. מחקרים מתחום הפסיכולוגיה החיובית מראים שאנשים שמכירים תודה באופן קבוע הם אנשים מאושרים יותר. הכרת תודה עוזרת לנו להבין מה כבר יש לנו וכמה השגנו, היא עוזרת לנו לשים פוקוס על מה שטוב בחיינו ומה עובד לנו ופחות ב”דשא של השכן” וכך להפחית רגשות שליליים כמו אשמה, טינה, קנאה ותחרות.
2. הכרת תודה משפיעה על הבריאות הגופנית שלנו: היא מורידה לחץ דם וכולסטרול, משפרת את איכות השינה ועוזרת לנו לסבול פחות מכאבים פיזיים.
3. תודה מפחיתה גם תופעות של דיכאון וחרדה ומורידה סיכון לפתח מחלות: מחקרים מצביעים על יחס הפוך בין דיכאון להכרת תודה. ככל שאדם מכיר תודה כך הוא מדוכא פחות. הכרת תודה מסבה את תשומת הלב ממני אל אנשים סביבי ומה שהם מעניקים לי ופחות להתעסק ולהתכנס בתוכי ולחוות דיכאון.
4. הכרת תודה משפיעה על מערכות היחסים שלנו ומחזקת קשרים חברתיים: אנשים שמכירים תודה מעריכים יותר את העשייה והנתינה של הסביבה ויותר מכך, הסבת תשומת הלב לדברים הטובים שקיבלנו מאנשים אחרים גורמת לנו להרגיש אהובים, מוגנים ורצויים וכך, לדעת להיעזר ולקבל תמיכה משמעותית יותר מהסביבה שלנו. כמו שציינתי בסעיף 1- הכרת תודה עוזרת לנו להתעסק בעצמינו ובמה שיש לנו ולקנא פחות.
5. הכרת תודה מושכת אלינו שפע טוב:
   כשאנחנו אומרים תודה, אנחנו מקרינים אנרגיה טובה על הגוף והנפש שלנו.
   משהו משתנה גם במוח שלנו ואנחנו נרגעים. האנרגיה הזאת מושכת וממגנטת אליה עוד טוב ושפע חדש מגיע לחיינו. (ואם נכיר גם עליו תודה נמשוך אל חיינו עוד ועוד מזה). יותר מכך, כל דבר שאנחנו מתמקדים בו גדל- ככל שנוקיר את מה שיש לנו- יגדל השפע .

הכרת תודה עוזרת לנו לשנות זווית ראיה וצורת מחשבה היא מסייעת לנו לאמן את המוח ולשים פוקוס על הטוב. היא גם עוזרת לנו לאמץ תודעה חיובית של שמחה וטוב ולהגדיל אותם בחיינו.

תודה ביהדות

עיקרון הכרת הטוב הוא בסיסי ביהדות (וגם בדתות אחרות) ואף טמון בשורש שמנו “יהודים” מלשון הודיה.
המילה הראשונה שאנחנו אומרים כשאנחנו מתעוררים בבוקר היא תודה- מודה אני.
ההודיה היא חלק משמעותי בחיים היהודיים והיא שזורה בחלקים רבים בחיינו. לדוגמה: סעודת הודיה על הטוב שנפל בחלקינו, ברכות לפני ואחרי אכילה ושתיה, מברכים על הרעה כשם שמברכים על הטובה ועוד ועוד

הכרת תודה: תכל’ס איך עושים את זה?

1. תתחילי לכתוב יומן הכרת תודה: אחת הדרכים הטובות ביותר לטפח הכרת תודה היא לנהל יומן תודה יומי שבו תזכירי לעצמך עת המתנות, את החסד, את הדברים הטובים שבורכת בהם ומהם את נהנית.
   החוקרים אימונס ומק’אלו ביקשו מהנחקרים שלהם לכתוב בסוף כל יום לפני השינה, לפחות חמישה דברים שהם מוקירים עבורם תודה. לא מדובר בתודות על דברים גדולים אלא בהודיה על דברים קטנים ויומיומיים כמו כוס קפה מפנקת, מציאת חניה בקלות, נוף יפה מהחלון ועוד. הסתבר שהנבדקים הללו, אשר מילאו אחרי המשימה הפשוטה הזו, נהנו מרמות גבוהות יותר של רווחה נפשית ושמחה מהנבדקים בקבוצת הביקורת שלא נדרשו לכך. זאת ועוד, גם במדדים של בריאות גופנית מצבם היה טוב יותר לאורך השנים. מהמחקרים גם עולה כי אנשים הנוטים להכיר תודה הם אופטימיים ובעלי סיכוי גבוה יותר להשיג את מטרותיהם.

תתחילי מ- 5 דברים בכל יום. אני משתדלת לכסות כמה שיותר תחומים בכל יום וממש לשים פוקוס על הכרת תודה לעצמי, הכרת תודה לבן הזוג שלי, לילדים ולסביבה ומוסיפה גם הכרת תודה על משהו שקרה או שעשיתי בעסק שלי.

הכלל הוא לא להיצמד רק לדברים הבנאליים “תודה שאני חיה” ולא לחזור יום אחרי יום על אותן התודות. אני אוהבת לכתוב את הכרת התודה שלי בבוקר אבל גם זוכרת למנות בראש, רגע לפני שאני נרדמת דברים שאני אומרת עליהם תודה באותו היום.

**ועוד נושא חשוב לא פחות, אם יש לך אפשרות לכתוב ממש עם עט על נייר את הכרת התודה שלך. תכתבי. הכתיבה הפיזית רושמת את התודה בנפש שלך. כתבתי על זה כאן.

2. תתחילי לבטא את הכרת התודה שלך:תגידי תודה על כל דבר שקורה בחייך, תגידי תודה לכל מי שעושה עבורך משהו נעים או משמעותי: למורה בביה”ס של הילדים וגם לגננת, למנקה ברחוב, לשומר בכניסה לחניה, להורים שלך, לבן הזוג וגם כמובן לילדים שלך.תפרגני, תביעי את הכרת התודה שלך תדיר ולא רק באירועים מיוחדים. הפכי את הכרת התודה לחלק מחייך.
   
3. תתמכי במטרה גדולה:
   תתנדבי, תעזרי לסביבה שלך,לשכנים/לחברים/למשפחה שלך.
   תתרמי לארגון שאת מאמינה בעשיה שלו.
   כשאנחנו מסייעים לאנשים אנחנו מסייעים גם לעצמינו, כי לסייע ולתמוך משמעותו להכיר תודה על הטוב שיש לנו בחיים ולהשפיע טוב גם על הסביבה והחברה שלנו.
4. תדאגי לרווחה שלך Wellbeing:
   תאכלי טוב ובריא, תשני טוב, תעשי ספורט תבלי עם אהוביך ותנוחי.
   זו בדיוק הדרך להוקיר תודה לגוף שקיבלנו. זה הרי לא מובן מאליו שהוא מתפקד בצורה תקינה. לא ככה?!
5. תחבקי אנשים אהובים, תגידי להם שאת אוהבת אותם:
   חבקי את בן הזוג, את אמא שלך, את אבא שלך, את האחים שלך וגם את חמותך. חבקי את הילדים שלך באופן קבוע ותגידי שאת אוהבת. ככה פוט, בלי סיבה מיוחדת. מחקרים מראים שאחרי 20 שניות של חיבוק חלה עלייה ברמת ההורמון אוקסיטוצין המפחית כאבים ותורם לתחושה טובה יותר. החיבוק מאיץ גם את מחזור הדם, מחזק את המערכת החיסונית, מפחית את תחושת הכאב ומוריד את קצב פעימות הלב.
   תחבקי.

איך מוקירים תודה בעסק שלנו?

1. להודות על מה שכבר הצלחתי להשיג: להיזכר ולזכור לאן הצלחתי להגיע- גם אם עדיין לא הגעת היעד הסופי. כל צעד בעשיה שלנו משמעותי וכדאי להכיר עליו תודה.
2. תסתכלי למספרים בעיניים: פעם בשבוע, פעם בחודש. על כמות הפניות שקיבלת, על כמות הלקוחות החדשים, על ההכנסות, על ההוצאות (כן, הוצאות והשקעה בעסק זה לא דבר רע , על המיסים שאת צריכה לשלם (כן ירבו!) , על כמות העוקבים שלך או הנרשמים החדשים לרשימת התפוצה. תזכרי שמתישהו התחלת מ- 0 תכירי תודה על כל מספר.
3. התפתחות אישית: כל קורס שאת לוקחת, כל ספר שאת קוראת, כל הרצאה או סדנה שהשתתפת בה היא חלק מההתפתחות האישית שלך. תכירי תודה והערכה לצמיחה העסקית וההתפתחות האישית שלך.
4. חבקי את עצמך: את זקוקה לחיבוק פיזי או עידוד עסקי? תתחילי מלחבק את עצמך (פיזית, כן זה עובד) ותמשיכי בהכרת תודה על חברות עסקיות ושותפות לדרך, על בן הזוג שתומך בצמיחה העסקית שלך ועל אמא שלך שאולי עושה בייביסיטר בזמן שאת עובדת.
5. תכירי תודה ללקוחות שלך: שתפי במילה טובה, מחווה קטנה או אפילו מתנה קטנה מידי פעם – זה נעים, זה עושה הרגשה טובה וזה משמח את כולם.

היה לי כיף גדול לכתוב את הפוסט הזה ותוך כדי כתיבה נזכרתי שלפני כמה שנים כתבתי פוסט בנושא הזה בבלוג הקודם שלי. מה שמחזק את הידיעה וההבנה שלי שהכלי הזה משמעותי מאוד עבורי.
ספרי לי, האם את כותבת הכרת תודה? מה את לוקחת איתך מהפוסט הזה?
תודה שהגעת עד כאן,
אביבית.

חלק מהרעיונות בפוסט מבוססים על דברים שקראתי בספר “חושבים טוב” של יהודית כץ ובספר “תודה” של פרופסור א.אמונס

הפוסט הכרת תודה בחיים ובעסק שלך הופיע לראשונה ב-אביבית ירקוני כהן נוגעת במילים.