אחרי שבוע של קיפאון התחלתי לנוע.
די הכרחתי את עצמי.
כי הבנתי שהלופ הזה של חדשות, עדכונים מהשטח, עוד כמה סרטוני זוועות ובכי
לא באמת מועילים לי או למי שנרצח או שנמצא בשטח כרגע.
התחלתי לזוז קצת.
לא רק פיזית, אלא גם ובעיקר במחשבות שלי.
בשבוע האחרון יצרתי קשר עם כל הלקוחות והמתאמנות שלי, אני משתדלת לשמור על קשר רציף עם כולן ואני שומעת נשים שנמצאות רחוקות מהבית, נשים שנשארו לבד עם הילדים כשבן הזוג במילואים.
נשים שמנסות לתפקד ולשמור על שגרה לילדים, להכניס קצת אוויר לגוף.
אני שומעת על נשים שלא מצליחות לעשות כלום, שאיבדו את החשק, שלא ישנות בלילות.
זה המצב. באמת.
וביחד עם כל חרדות ודאגות המלחמה קיימות ברקע דאגות אמיתיות לפרנסה, לעסק שהקמנו בעשר אצבעות, לעשיה שאנחנו אוהבות.
אבל מה קשור לדאוג עכשיו לעסק? למי יש כח בכלל לעשות משהו במצב הזה?

חלק מהרגשות האלה קשורים במנגנון הגנה פסיכולוגי בשם “אשמת השורד” – איך אני חיה, נהנית באופן יחסי ועוד מעיזה לחשוב על העסק שלי, כשיש אנשים שאיבדו את הבתים והמשפחות שלהם? וחלק מהרגשות האלה קשורים לחוסר ודאות, שכול ועצב גדול שכולנו נמצאים בו.
איה מתן סיכמה את זה בקצרה כאן

מי שמכירה אותי כבר יודעת שאני מאוד מאמינה שתנועה יוצרת תנועה – כנראה שלא סתם אני מאמנת עסקית

לכן, החלטתי לרכז עבורכן את הדברים שמאפשרים לי לצאת מהלופים וחוסר החשק ולהתחיל לנוע.
והלוואי הלוואי שמשהו מזה יעזור גם לך

1. שגרת בוקר: שגרת בוקר חשובה לילדים שלנו ולא רק להם, גם אם את לא עובדת כרגע – תיצרי לעצמך שגרת בוקר חדשה. אני מתקלחת, מתלבשת (לא להישאר בפיג’מה) אפילו מתאפרת קלות. מזינה את הגוף שלי בארוחת בוקר בריאה (די, מיציתי את כל הנשנושים של השבוע הראשון) וממשיכה הלאה.
2. עדכוני מצב במינון: בניגוד לימים הראשונים שבהם הטלוויזיה היתה דלוקה על חדשות כל היום וכמעט כל הלילה, כרגע הטלוויזיה לא נדלקת על ערוצי החדשות כמעט בכלל. אנחנו מתעדכנים במצב באתרי החדשות כמה פעמים ביום. תאמיני לי, שומדבר מהזוועות לא משתנה ובשביל לשמוע אזעקות באזור שלנו וגם באיזור של המשפחה התקנתי את אפליקציית פיקוד העורף. אני בשליטה.
3. משימות קטנות, אפילו רק אחת: תנועה מייצרת תנועה ולכן בכל בוקר אני עושה לעצמי רשימה של משימות קטנות ומעשיות. כמו: להזיז פגישות, לכתוב ללקוחות, לקבוע תור לפזיותרפיה. קטן, פחות מלחיץ אותי ומניע אותי לעשיה.
4. לצאת לנשום: התחלתי לצעוד קצת, כמה שמתאפשר לי. נכון, אני פוחדת לפעמים, והרגל שלי עדיין לא חזרה לעצמה. אבל זה מכניס בי אנרגיה חדשה שחשובה לי כל כך. צאי, אפילו לרבע שעה ברחוב.
5. תתרמי: את יכולה לתרום כסף למי שזקוק, את יכולה לתרום את הזמן שלך, לתרום מהידע והכישורים שלך וגם את הניסיון המקצועי שלך. אני מציעה שיחה בזום לכל מי שמרגישה שהיא זקוקה לעידוד ותמיכה כרגע. ללא עלות. זו השליחות שלי.
   ביישוב שלי יש פעילויות לילדים במרחבים מוגנים ומרגש לראות את התרומה של האנשים, כל אחד כפי יכולתו.
6. קשה לי, קשה לך וזה בסדר. מותר לנו לבכות, מותר להגיד שקשה ועצוב. באמת קשה ועצוב. לא צריך לאבד מישהו מהמשפחה כדי להרגיש את העצב הזה. תאפשרי לעצמך להרגיש גם את הכאב והקושי.
7. אם את זקוקה לעזרה או תמיכה מקצועית – קחי אותה, בקשי אותה. טפלי בעצמך, אל תחכי שהמצב יחמיר.
8. תנועה יוצרת תנועה, כבר אמרתי. כל תנועה שאת עושה גורמת לתנועה חדשה. תמצאי מה התנועה שמתאימה לך כרגע ותתחילי.
9. לתמוך בעסקים קטנים: הרשתות הגדולות והעסקים המבוססים יותר יעברו את התקופה הקרובה. העסקים הקטנים, החנויות השכונתיות הם אלה שזקוקים לתמיכה שלנו כרגע. תזכרו את זה.
10. אם יש לך חשק וכח את יכולה לטפל בכל מה ש”מאחורי הקלעים” בעסק שלך. באתר, בבלוג, בדף נחיתה, לפתח רעיונות חדשים למוצרים ושירותים, להכין חומרים לדוח שנתי (אנחנו ברבעון האחרון של השנה), לא חסר מה לעשות.

תקשיבי,
המלחמה הזאת תעבור, החור בלב הזה לא ייסגר לעולם והכאב יישאר
אבל אנחנו נמשיך לחיות – ונחיה בכל הכח
אנחנו נמשיך לגדל פה ילדים ומשפחות לתפארת, אנחנו נטייל ונשמח ונצחק.
ונמשיך גם לעבוד ולהתפתח ולעזור לעולם. ונגדל.
ככה זה בטבע, כל גל בסוף נשבר.
אז זה הזמן שלך להבין מה הערך והשליחות שלך ואיך את יכולה לעזור לעולם.
ולתת.

כאן שיתפתי בכמה תרגילי כתיבה שיכולים לעזור לך לשחרר קצת מהרגשות והתחושות הקשות ואולי קצת לשאת עיניים אל העתיד. הם כאן, בשבילך

תכתבי לי, מה איתך?
בשורות טובות בקרוב,
אביבית.

משתפת בגלריית תמונות ניצחון שיצר אמן בשם עמרי שפי באמצעות בינה מלאכותית. פה יצרתי מזה סרטון עם תיוג של האמן.

הפוסט דברים שאת יכולה לעשות בזמן המלחמה הופיע לראשונה ב-נוגעת במילים.

נאלמתי.
נשארתי בלי מילים ובלי יכולת לעשות הרבה.
הדיווחים, התמונות, הילדים שלנו בחזית.
סיפורי האימה והזוועה, אזעקות, חרדה ותפילות.
פחד קיומי ירד עליי ושיתק אותי.
ואני חסרת אנרגיה מיום שבת 7.10.23,
עושה באופן מינימאלי.
קשה.
וכשקשה לי אני כותבת את הפחד, את התקווה, את הכרת התודה שלי.
חלק מהטוב והשליחות שלי בעולם הזה
היא לפתוח לכן את הלב ואת הראש,
להניע לכתיבה ועשיה,
חלום ומציאות, התקדמות והצלחה.

אז ארזתי כמה תרגילי כתיבה שאולי יעזרו גם לך,

להתנתק קצת מכל מה שמסביב,
לכתוב כדי לשחרר, להשתחרר ולהמשיך בדרך הארוכה שעוד מחכה לנו. כתיבה פשוטה וקלילה, כתיבה אימונית שמניעה ופותחת לבבות.

האמת, שהתלבטתי ממש אם לפרסם אותם, כי מה קשור עכשיו?!
חברה טובה אמרה לי “ברור שתפרסמי, זה הכלי שלך והוא באמת יכול לעזור לאנשים” – אז הנה, אני מפרסמת ומקווה בכל ליבי שיעזור. 

תכיני מחברת ועט או עיפרון (לא להקליד, זה חשוב)
ותני למילים להוביל אותך:

5 תרגילי כתיבה אימונית:

1. כתיבה חופשית:

כתיבה חופשית – כדי לשחרר ולאוורר את המחשבות, הרגשות והפחדים.
תכתבי לפחות 3 עמודים, בלי הפסקה ובלי פילטרים או שיפוטיות
מה שיוצא לך, כמו שיוצא.
אם לא מצליח לך או תקוע – תפעילי מוסיקה (רצוי בלי מילים) ל 10 דקות, תעצמי עיניים ותרפי.
אחרי שהמוסיקה תסתיים, תכתבי את המחשבות שעלו לך בזמן הההקשבה.

2. תודה, פשוט תודה:

תכתבי לפחות 5 דברים שאת מודה עליהם.
היום, רק היום.
אם את יכולה – פרטי מה הסיבה שאת מודה עליהם
הכרת תודה משנה את זווית הראיה שלנו וצובעת אותה בצבעים אחרים,
אופטימיים יותר.
תודה שאני תקועה עם הילדים שלי בבית,
שיש לנו בית
תודה שהם נדחפים לי למיטה בלילה
וגם שאני צריכה לבשל ולנקות אחריהם.
תודה שאנחנו בריאים ושלמים.

3. אתמול היה טוב ויהיה גם מחר:

תכיני רשימה של דברים טובים שיקרו לך אחרי שהמלחמה תסתיים
רשימה של דברים שאת רוצה לעשות אחרי המלחמה
רשימה של חלומות שתגשימי אחרי המלחמה ועוד.
אני יודעת שזה נשמע רחוק והדרך באמת ארוכה אבל זה יגיע. ככה זה.

4. תכתבי את הסוף של הסיפור:

תכתבי סוף אחר לסיפור שאת מכירה
נסי לכתוב סוף אחר למציאות שאנחנו חיים בה
הסוף אמנם לא בשליטתינו,
התגובה להתרחשויות יכולה להיות בשליטה שלנו. תכתבי אותה.
את יכולה גם לכתוב לעצמך שנה טובה – זה תמיד תופס

5. מה אני יכולה לעשות עכשיו?

כן, רשימה נוספת
מה את יכולה לעשות עכשיו כדי להרגיש יותר טוב?
מה את יכולה לעשות למען מישהו בסביבתך?
איך את יכולה לעזור למי שבחזית או חווה שכול?
איך את יכולה לעזור לילדים שלך, לבן הזוג או המשפחה שלך?
תנסי. הרשימה הזו מניעה.

אם לא מתחשק לך,
או לא מצליח.
הכל בסדר. לא חובה.
תמיד תוכלי לחזור לכתיבה או לכל מה שתרצי כשיתאפשר לך.

אני פה, בשבילך, במרחק הודעה או תגובה
אשמח לעזור לך,
זאת השליחות שלי

בשורות טובות,
אביבית.

הפוסט תרגילי כתיבה אימונית לזמן מלחמה הופיע לראשונה ב-נוגעת במילים.

 אספתי לך כמה שאלות שתוכלי לענות עליהן עם עצמך לעצמך

קחי כמה דקות של שקט ותחשבי על הדברים-
אני ממליצה לכתוב את התשובות. לכתוב בעט או עיפרון על נייר.
תוכלי לענות על השאלון ביחס לחיים האישיים שלך, תוכלי לענות ביחס לדרך העסקית שלך וכמובן שתוכלי על שניהם – ביחד או לחוד.

12 שאלות שכדאי שתשאלי את עצמך לפחות פעם בשנה

1. האם אני מצליחה לנהל ולנצל את הזמן שלי כמו שאני רוצה?
2. מתי בפעם האחרונה יצאתי מאיזור הנוחות שלי?
3. לאיזה הישגים הגעתי השנה? מה עזר לזה לקרות?
4. איפה אני רוצה לראות את עצמי בעוד שנה מהיום?
5. איפה אני רוצה לראות את עצמי בעוד 5 שנים מהיום?
6. מה אני צריכה לעשות כדי להגיע לשם? מה אני יכולה לעשות כבר היום כדי להגיע לשם?
7. על מה אני יכולה להתחרט בעוד 10 שנים?
8. האם אני נאמנה לערכים שלי?
9. על מה אני חולמת? מה הצעד הראשון בדרך לשם?
10. מה עשיתי השנה שגרם לי תחושת סיפוק? איך אני יכולה לשחזר את ההרגשה?
11. על מה אני מודה לעצמי?
12. מה ההחלטה שלי לשנה החדשה?

כדי לקחת אותך צעד אחד קדימה, הכנתי את השאלון כתוב, בקובץ יפה, כמו שאני אוהבת.
את רק צריכה להוריד אותו, להדפיס ולכתוב.

לעצירה יש משמעות גדולה – הבדיקה של מה אני רוצה, מה אני אוהבת, מה עובד לי ומה פחות איך אני יכולה לשפר ולהשתפר ומה הצעדים שאני צריכה לעשות אל עבר המטרה שלי.

קחי לך רגע לעצמך, בחודש אלול או בכל זמן אחר שמתאים ונכון לך (גם יומהולדת הוא הזדמנות נהדרת) ותשאלי את עצמך שאלות.
ואם בא לך לכתוב כדי להשיל, לשחרר ולקבל השראה – בואי להוריד את חוברת הכתיבה שיצרתי לשנה החדשה – תכתבי לך שנה טובה.

אני פה, בשבילך
אביבית.

הפוסט חשבון נפש אישי ועסקי הופיע לראשונה ב-נוגעת במילים.

טיול זוגי ומהנה לחגיגות יום נישואים הסתיים בנפילה מאיזיריידר, תפרים והרבה פציעות.
זה חתיכת בלת”ם שעצר הרבה מהתוכניות וההתקדמות שלי בעשיה העסקית (ולזה תוסיפי את החופש הגדול ברקע ואת הכאבים וההחלמה)

אז איך אפשר להתמודד עם הלא צפוי והבלתי מתוכנן?

ריכזתי כמה עקרונות ורעיונות שיכולים לעזור לך להתמודד עם אירועים לא צפויים בחיים ובעסק שלך:

לשמור על גישה חיובית: חשיבה חיובית היא דרך חיים שכל אחד יכול להתאמן ולאמץ לעצמו. זה לא קסם, כמו הרבה תהליכים עמוקים ומשמעותיים שקשורים גם לנפש שלנו אבל היא אפשרית ויכולה לעזור לנו להתמודד עם ארועים בלתי צפויים ואתגרים ואפילו למצוא פתרונות יצירתיים. אחת הדרכים לאמץ גישה חיובית היא על ידי הכרת תודה. כתבתי על הכרת תודה בחיים ובעסק ממש כאן. העבודה שאני עושה כבר כמה וכמה שנים בתחום הזה העניקה לי בפציעה האחרונה את האפשרות להיות בטוב ולראות את החיובי בסיטואציה.

להיות ברגע: רגע, תנשמי. הבילתי צפוי קרה ואין לך שליטה עליו.
אז אל תלכי רחוק.
תכנני רק את הרגע הבא, זה שמגיע בדיוק אחרי זה שעכשיו.
צעד קטן קטן שיאפשר לך שליטה גדולה יותר במצב הנוכחי, ברגע הזה עכשיו.

מותר לך ואפילו רצוי להתייעץ: את לא צריכה להתמודד לבד עם מצבים שמלחיצים אותך. את יכולה לעצור, להתייעץ עם אנשים שאת סומכת עליהם, עם קולגות או עם אנשי מקצוע. את גם יכולה לקבוע לנו פגישת מיקוד שתעזור לך להבין מה השלב הבא.

מה את יכולה ללמוד מהמצב?: כל ארוע בחיים ובמיוחד הארועים הלא צפויים הם הזדמנות ללמוד משהו על עצמינו ועל העסק שלנו ולצמוח.
האם יש דברים שאת יכולה לעשות אחרת?

מה יכול לעזור לך?
מה יכול לעזור לך אם תיתקלי בסיטואציה דומה בעתיד?
מה לדעתך המסר שאת יכולה לקחת מהמצב הנוכחי?

אירוע בלתי צפוי יכול להיות גם הזדמנות: אירוע בלתי צפוי יכול לגרום לך לצאת מאיזור הנוחות שלך, לחשוב בצורה יצירתית, לגלות גמישות ולפתח חוסן.

אנחנו חיים בעולם בלתי צפוי, בחיים האישיים וגם בעסקים שלנו – ככה זה.
ככל שנדע להתמודד עם מה שלא צפוי,
להיות גמישים, לאמץ גישה חיובית ולהשתמש במשאבים זמינים עבורינו נוכל להפוך אתגרים להזדמנויות, לצמוח ולהצליח.

ספרי לי, מה את מקבלת מהפוסט הזה? מה אהבת בו? מה תעשי קצת אחרת בפעם הבאה כשיהיה לך בלת”ם בעסק?

הפוסט בלתמ”ים בעסק ואיך להתמודד איתם? הופיע לראשונה ב-נוגעת במילים.

מה זה אימון עסקי?

אימון עסקי הוא תהליך שיתופי ומותאם אישית שבו מאמן עסקי או מאמנת עסקית (מאמן עסקי: מי שעבר הכשרה והסמכה באימון עם התמחות באימון עסקי)
עובד בשיתוף פעולה הדוק עם אדם או צוות כדי לעזור להם לפתח ולשכלל את הכישורים העסקיים שלהם: להציב מטרות, להגיע ליעדים, להתמודד עם אתגרים ולפתח את הפוטנציאל של העסק ונושאי התפקידים שבו.
המטרה העיקרית של אימון עסקי היא לגשר על הפער בין המקום שבו אדם או ארגון עומדים כיום- המצוי. לבין המקום בו הם שואפים להיות- הרצוי .

במה יכול לעזור לך תהליך של אימון עסקי?

1. בהירות והגדרת יעדים:

אימון עסקי עוזר לאנשים ולארגונים להשיג בהירות לגבי החזון, הייעוד והמטרות שלהם.
בתהליכי אימון אני עוזרת למתאמנות שלי לנסח את השאיפות והחלומות שלהן, לפרק אותם לצעדים מעשיים, למטרות ויעדים ובעצם, אני יוצרת איתם מפת דרכים להצלחה.

2. שיפור מיומנויות:

בתהליך אימון עם בעלות עסקים קורים דברים מופלאים.
תהליכים פנימיים וחיצוניים מתחילים לנבוע ויכולות שונות של בעלת העסק מתחדדות.
תהליכי אימון אישי עוזרים בשיפור מיומנויות ניהול, מנהיגות, תקשורת, חשיבה אסטרטגית ועוד.

3. אחריות ומוטיבציה:

כשאני נמצאת בתהליך עם בעלת עסק אני נותנת לה יד וביטחון. אני לגמרי שותפה שלה לדרך. התפקיד שלי, בין היתר, הוא לעזור לה לעלות על השביל האישי והעסקי שלה, להישאר עליו ולהגיע אל היעד. היעד שהיא בחרה.

המחוייבות כלפי בתהליך משאיר את בעלת העסק מחוייבת וממוקדת ומגדיל את המוטיבציה שלה להתקדמות ועשיה.

4. פתרון בעיות וקבלת החלטות:

בתהליך אימון עסקי וגם אישי אני שואלת שאלות, גם כאלה שפחות נעים לשאול ומציעה נקודות מבט חדשות על חלק מהתחומים. אני שואלת ומקשיבה ואתן מוצאות את התשובות.
איתי וגם בלעדיי. ביחד, אנחנו מתגברות על מכשולים ומוצאות, אם צריך, פתרונות חלופיים.

5. שיפור ביצועים:

אין מה לעשות, זה ככה. תהליכי אימון וליווי עסקי עוזרים לבעלות עסקים לממש את הפוטנציאל שלהן ולעבור שלב ברמת הביצועים. זה קורה כי בתחילת התהליך אנחנו משקיעות זמן בהבנת החוזקות והנכסים של כל אחת והעסק שלה. המחוייבות וההתגייסות של בעלת העסק לתהליך מהווה מקפצה משמעותית לשיפור הביצועים.

6. התפתחות אישית:

אימון עסקי לא מתמקד רק בעסק עצמו אלא נוגע גם ובעיקר בהתפתחות האישית של בעלת העסק וההתפתחות האישית שלה שמאפשרת גם לעסק להתפתח.
חשוב מאוד לזכור שאנחנו משפיעות על העסק והעסק מושפע מאיתנו.

7. פיתוח תשתיות:

אימון עסקי עוזר לך לשפר תהליכים קיימים בעסק ולפתח תהליכים חדשים.
בתהליך האימון העסקי אנחנו בעצם יוצרות תשתית טובה ויציבה להמשך ההתפתחות שלך ושל העסק.

כולנו זקוקות ליד מכוונת ועין טובה שתאפשר לנו לצמוח, להתפתח ולהצליח.
תהליך אימון עסקי על ידי מאמנת עסקית טובה (גם מאמן זה אחלה) יעזור לך לנצל פוטנציאל שלא מנוצל, לחוות בהירות, יצירתיות, לחדד מיומנויות ובעיקר להתחייב באמת לעשיה לך. משם יגיעו הזדמנויות חדשות, הביצועים ישתפרו וההצלחה, כמו שאת רוצה וחולמת גם היא תגיע.

חידשתי לך משהו? רוצה לקבל עוד מידע על תהליך הליווי העסקי שלי?
תאמי לנו שיחת היכרות קצרה ונבדוק איך זה יכול לעבוד.

הפוסט אימון עסקי- לא מה שחשבת הופיע לראשונה ב-נוגעת במילים.

אני מאמינה באותנטיות כדרך חיים וכמובן גם בהתנהלות העסקית והשיווקית.
הניסיון שלי בעולם השיווק והכתיבה לימד אותי שאותנטיות חיונית גם בכתיבה השיווקית שלנו,
כדי לבנות את האמון של הקהל שלנו וליצור קשר משמעותי ואמיתי. כתיבה שיווקית אותנטית היא משהו שאפשר וכדאי להתאמן בו כדי לשפר את היכולת שלנו. כל אחת יכולה, בדוק

אספתי (כמו שאני כל כך אוהבת) כמה דרכים שיעזרו לך להוסיף אותנטיות לכתיבה שלך:

1. הכירי את המותג שלך:

מה ערכי הליבה שלו, מה הייעוד והבידול של המותג ואיך הייחודיות שלו באה לידי ביטוי.
אותנטיות מתחילה בהבנה עמוקה של זהות המותג שלך ומה מייחד אותו מאחרים.
בעבר כתבתי על תהליך ערכים כאן, אני מזמינה אותך לקרוא ולנסות.

2. שקיפות:

תהיי פתוחה וכנה עם הקהל שלך. שקיפות בונה אמינות ומטפחת אמון.
לא הצליח לך או קשה לך בדרך? שתפי את הקהל שלך,
את מתלבטת לגבי משהו? שתפי גם.
את אנושית וזה בסדר. זכרי: אנשים אוהבים לעבוד עם אנשים.

3. השתמשי בסיפורים ובעדויות אמיתיות:

שלבי סיפורים והמלצות מהחיים האמיתיים של לקוחות מרוצים. האותנטיות מתחזקת כאשר אנחנו מספקים חוויות אמיתיות ומציגים את ההשפעה שהייתה למוצר או לשירות שלך על חייהם של אנשים.

4. דברי בשפה של הקהל שלך:

השתמשי בשפה שמדברת אל הקהל שלך.
תביני את הצרכים, השאיפות ונקודות הכאב שלו.
השתמשי במילים וביטויים מעולמם, והימנעי ככל האפשר משימוש בשפה מקצועית או ז’רגון שאופייני לתחום ועלול ליצור ריחוק במקום לקרב.

5. תהיי אנושית:

אנשים מתחברים לאנשים, אנשים קונים מאנשים והרבה פחות ממותגים חסרי פנים.
תאנישי את המותג שלך על ידי הצגת האישיות שמאחוריו.
אם יש לך עובדים או צוות מקצועי תציגי גם אותם, שתפי את הסיפור שלך ושלהם ותדגישי את המומחיות של כל אחד מכם.

6. תהיי עקבית:

שמרי על עקביות במסרים שלך בפלטפורמות השונות (רשתות חברתיות, מאמרים בבלוג או ברשת, מודעות פרסום ועוד).
האותנטיות והכתיבה השיווקית האותנטית שלך מתחזקת כאשר הקול והערכים של המותג שלך עקביים.

7. צרי דיאלוג:

עודדי שיחה וצרי קשר פעיל עם הקהל שלך.
תשיבי לתגובות ופידבקים, תתייחסי לפרגונים וחששות, תהיי פתוחה למשוב אמיתי.
האותנטיות מקבלת תוקף משמעותי כאשר אנחנו מראות לקהל שלנו שהדעה שלו מוערכת ושאנחנו מוכנות לנהל שיחות משמעותיות.

8. הראי גם את נקודות החולשה שלך:

אל תפחדי לשתף את האתגרים או הטעויות של המותג שלך.
הכרה בחוסר השלמות והפגיעות שלך ושל העסק הופכת אותך לאנושית יותר, יוצרת אמפתיה ומראה לקהל שלך שאת פתוחה ללמידה כל הזמן.
לא הכל ורוד ואין סיבה להסתיר את זה.

9. צרי תוכן מקורי:

עזבי את מה שכולם עושים ותפסיקי לחשוב מה נכון “שיווקית” במקום זה,
אני מציעה להתמקד ביצירת תוכן מקורי ובעל ערך שמדבר ישירות לצרכים של הקהל שלך.
תהיי ספציפית ותני פתרונות מעשיים.
לאחרונה נחשפתי ללא מעט פרופילים באינסטגרם שכמעט כל התוכן שלהם מועתק מתוכן מצליח של מישהו אחר,
ברגע שזיהיתי את זה – היה לי קשה מאוד להמשיך לקבל מהם ערך משמעותי.

10. תהיי אמיתית בכוונותיך:

תזכרי: כשהכוונות שלך כנות ואת באמת רוצה לעזור לקהל שלך,
זה ניכר בכתיבה ובשיווק שלך ואז גם נוגע ומהדהד אצל מי שקורא אותך.הכתיבה השיווקית שלך הופכת להיות אחרת, קשה מאוד לזייף את זה.

חשוב לי שתזכרי שאותנטיות היא לא משהו שעושים באופן חד פעמי או כדי לסמן “וי”.
אותנטיות היא מחויבות מתמשכת או בעצם, דרך חיים.
ככל שתהיי מחוברת לערכי הליבה שלך ושל העסק שלך, ככל שתהיי כנה ותשווקי באמת כדי לעזור הקול שלך יהדהד חזק יותר ולאורך זמן והכתיבה השיווקית שלך תהפוך לאותנטית ומדויקת הרבה יותר.

אם את רוצה להרחיב את הידע והתרגול בנושא כתיבה שיווקית אותנטית, אם את רוצה ללמוד איך לשווק נכון יותר, איך להנות מהכתיבה השיווקית והאישית שלך או אם את מרגישה שאת צריכה ליווי וייעוץ, תכתבי לי או דברי איתי.

עד אז, שתפי אותי, מה את לוקחת מהפוסט הזה?

*צילום תמונת קאבר: אפרת הלר

הפוסט כתיבה שיווקית אותנטית הופיע לראשונה ב-נוגעת במילים.

מאז, יצא לנו להיפגש כמה וכמה פעמים וירטואלית וגם פיזית ולפני כמה שבועות היא הזמינה אותי להתארח אצלה בתוכנית ברדיו מודיעין.

דיברנו על חסמי כסף שמייחדים את עולם התוכן והכתיבה וההשפעה שלהם על העסק שלנו, על הפעולות הפרקטיות שאנחנו יכולות לעשות כדי לשחרר אותם וכמובן, על כלים מעולם הכתיבה שיכולים לעזור לנו.
הגעתי לראיון בהתרגשות קלה,
הוא כלל גם צילומים בלייב וזה תמיד מרגש אותי.
העיניים הטובות והחמות של ניצה קיבלו אותי בחיבוק.
ונהניתי, כל כך נהניתי שלא שמתי לב שהזמן עבר.
הייתי בזרימה מוחלטת, השיחה קלחה והליין אפ היה בגדר המלצה בלבד לכל מה שקרה שם.

מזמינה אותך לראות ולהקשיב לשיחה המיוחדת שלנו.

מה דעתך על החיבור בין עולם הכתיבה לשיחרור חסמים בכלל וחסמי כסף בפרט? מה את לוקחת מהראיון הזה? והאם לדעתך עברתי טוב מסך? (נו, אין מה לעשות, זו שאלה שמנקרת במוחי)

אם יש לך שאלה או שאת רוצה לשתף אותי במשהו,
אם תהליך הליווי מעניין אותך ואת רוצה לבדוק שהוא מתאים עבורך- בואי נדבר.

נשתמע,
אביבית.

הפוסט איך לשחרר חסמי כסף בעזרת כתיבה? הופיע לראשונה ב-נוגעת במילים.

אם החלטת לצאת לדרך עצמאית, או שאת עדיין בשלב החלום לעשות את זה ופוחדת לעשות את הצעד הראשון
הגעת למקום הנכון.
לא משנה מה הסיבה שבחרת להיות עצמאית, חשוב שתצאי אל הדרך עם ארגז כלים שיאפשר לך לעבור את החלקים הפחות זוהרים בחיי העצמאות, שתביני למה את נכנסת ואיך את יכולה ליצור לעצמך תשתית יציבה וטובה לתחילת הדרך שלך.
בפוסט הזה ריכזתי 10 דברים, 11 ליתר דיוק, שלקח לי זמן להבין בתחילת הדרך שלי ואני משתפת אותם כאן בשבילך, כדי שאולי אצליח לחסוך לך חלק מהדרך שעברתי. קראתי לזה טיפים לעצמאית כדי שתביני ש”השד” לא נורא כל כך וגם את יכולה.
כמובן שיש דברים נוספים שכדאי שנדע בתחילת הדרך העסקית שלנו ואני עוד אכתוב עליהם בהמשך.

קבלי, 10 טיפים לעצמאית בתחילת הדרך:

1. את זה העסק:

לא משנה כמה תנסי להסתובב סביב הנושא הזה- את זה העסק. בוודאי בשלבים הראשונים שלו כשעדיין אין עובדים.
אל תנסי להיות מישהו ומשהו שאת לא. אל תנסי להראות או להשמע “כמו”.
תתחברי אל המהות הפנימית שלך, אל התשוקות, החלומות והערכים שלך.
כשאת יודעת מי את ומה את רוצה באמת יש לך עמוד שידרה וזה אומר שגם לעסק שלך יש אחד כזה שיאפשר לך לעמוד איתנה וזקופה מול כל הרעשים והרוחות שמסביב, להתפתח ולהתקדם. עכשיו ובהמשך הדרך.

2. מה הסיבה שאת הופכת לעצמאית? מה ה”למה” שלך?:

לפני כל הטיפים והעצות, חשוב מאוד שתחשבי ותביני מה הסיבה האמיתית שבחרת לצאת לעצמאות עסקית?
מה מניע אותך? מה ה”למה” שלך?
עסקים מצליחים הם עסקים שיודעים מה ה”למה” שלהם, מה הסיבה לקום בבוקר ולעשות את מה שהם עושים.
לא “איך” עושים את זה וגם לא “מה” עושים. “למה” עושים?
אני מזמינה אותך לקרוא עוד על “למה?” בפוסט הזה

3. יש הרבה עסקים בתחום שלך- אבל אין אף אחת כמוך:

אני זוכרת את עצמי בתחילת הדרך, נבהלת מכל קולגה שעושה מה שאני עושה,
נבהלת ומשתבללת עם כל השוואה למישהי אחרת.
ואז הבנתי (בינינו, זה לא קרה בין לילה) יש הרבה כמוני אבל אין אף אחת כמוני.
כי אני מביאה איתי את כל מה שמייחד אותי ורק אותי מבחינה אישית ומקצועית ואת זה אי אפשר לקחת ממני.
יש לי את הטאצ’ המיוחד לי והוא רק שלי ואני לא יכולה ובטח שלא רוצה לזייף אותו.
אף אחד לא יכול לקחת ממני את מה שלמדתי, את הניסיון ואת החוויות שהן רק שלי.
אין אף אחת כמוני בדיוק כמו שאין אף אחת כמוך (ראי סעיף 1) את אחת יחידה ומיוחדת.

4. תשקיעי בתשתיות:

לא, אני לא מתכוונת שלפני שיש לך עסק תבני אתר בעשרות אלפי שקלים או שתעצבי לוגו מטורף.
אני מאמינה שלפני שמתחילים להכנס להרפתקאות עיצוב מטורפות,
כדאי להתחיל לעבוד ורק אחרי שהדרך קצת יותר ברורה ובשלה להשקיע בהקמת אתר איכותי.
עד אז,
תשקיעי בתשתיות כמו: תוכנות ואוטומציות שיאפשרו לך לעבוד בצורה מקצועית ויעילה, תשקיעי בתשתית הפיננסית של העסק ותקבלי עזרה או ייעוץ מאיש מקצוע,
תשקיעי בנראות של הנכסים הדיגיטאליים שלך (אינסטגרם, פייסבוק, יוטיוב, לינקדין ועוד)
תבני אסטרטגיית תוכן ותוכנית עבודה מסודרת.
אל תחסכי ב”כסף הקטן” תהיי העצמאית שאת חולמת להיות.

5. תשקיעי בעצמך:

זוכרת את סעיף 1? את זה העסק והעסק זה את (בינתיים) אז תשקיעי בך.
תלמדי ותעשירי את הידיעות בתחום העיסוק שלך, תדאגי כל הזמן להתפתחות האישית שלך,
טפלי במה שמעכב אותך בחיים האישיים, נפצי אמונות מגבילות ופרדיגמות,
קחי ליווי או תהליך אימון שיעזרו לך בדרך. ותזכרי: את הנכס הכי משמעותי בעסק הזה.

6. אל תתביישי לבקש ולקבל עזרה:

יש משהו שאת לא יודעת? יש משהו שאין לך עדיין מושג איך לעשות?
משהו לא ברור לך? תבקשי עזרה.
עזרה מאנשי מקצוע, עזרה בליווי או פגישה חד פעמית.
אם מישהו מחברייך יכול לעזור, אל תתביישי תבקשי עזרה ותלמדי גם לקבל אותה.
ככה לומדים, ככה גדלים.

7. תקיפי את עצמך בחברות וחברים:

להיות עצמאית זה כיף רוב הזמן, ואם להודות על האמת, ביתר הזמן זה די בודד.
אחד הדברים שלמדתי על עצמי במסע שלי כעצמאית הוא שחברה חשובה לי.
אז יצרתי לעצמי קבוצת חברות עסקיות להתייעצות, לצמיחה וסתם לקפה ושיחרור תסכולים, קיטור והרמות.
הבנתי שהמפגשים עם עצמאיות כמוני מנרמלים לי את ההרגשה ועוזרים לי לצמוח במקום הזה.
בתחילת הדרך, כשעוד לא היו לי חברות עסקיות דאגתי להקיף את עצמי בכל זמן נתון במאמנת או מלווה עסקית (בקבוצה או ביחד)
שעזרו לי להחזיק את החלק הזה בי שנקרא “עצמאית”.

8. תישארי בפוקוס:

כאמור, עצמאות זה כיף אבל גם קל בקלות להתפזר ולהתעסק במיליון נושאים וחזיתות בו זמנית ולהרגיש שאת עובדת בלי הפסקה וכלום לא קורה.
לכן, מהשלב הראשון שלך בעסק, ממש ברמת התשתית שלך תעצרי כדי להגדיר חזון עסקי ברור ומטרות בהירות וישימות שתוכלי להגיע אליהן ולקצור את פירות העשייה שלך. פוקוס חשוב לכל אורך הדרך ובמיוחד בתחילת הדרך שמהווה את הבסיס להמשך.

9. תעבדי עם מי שנכון ומתאים לך:

בהמשך לסעיף 8, פוקוס כולל גם את בחירת הדרך שלך ובחירה של האנשים והחברות שאת מעוניינת לעבוד איתם.
לא כל לקוח מתאים לך וממש לא חובה להתחיל לעבוד עם כל אחד אפילו אם את בשלב שבו את זקוקה להכנסה הזאת.
לא כל הפרסונות מתאימות לעסק שלך ואת לא מתאימה או יכולה לעזור לכל הפרסונות וזה בסדר.
החוכמה היא לזכור את זה תוך כדי הליכה ולהישאר נאמנה לעצמך ואל העשייה העסקית והמקצועית שלך.
פוקוס, כבר אמרתי?!

10. קחי את העסק שלך ברצינות:

נכון, אף אחד לא עומד לך על הראש אבל אל תצפי לראות תוצאות בתחילת הדרך עם 5 שעות עבודה בשבוע.
בחרת להיות עצמאית? התחייבת לזה? יופי.
תתייחסי אל העסק שלך ברצינות, בדיוק כמו שהיית מתייחסת למקום העבודה שלך לו היית שכירה.
תגיבי כמו שאשת המקצוע שאת היתה מגיבה, תדאגי לנראות שלך.
ברצינות.

11. תזכרי להנות מהדרך:

נכון, הבטחתי 10 דברים – וזה אולי החשוב ביותר לדעתי: רצינות, תשתיות ותוכניות הכל נהדר וחשוב. ועוד יותר חשוב לזכור להנות מהדרך.
לנעוץ לך עוגנים של הנאה והשראה, זמן לחברה והטענה, דברים קטנים שעושים לך נעים ביומיום, פירגון לעצמך אחרי שהגעת ליעד וכל מה שגורם לך הנאה.
את עצמאית, זוכרת?
הכל עליך ואם לא תדאגי שיהיה מהנה אז אף אחד לא ידאג לזה במקומך.

יש עוד כמה וכמה דברים ועוד טיפים לעצמאית שלמדתי במסע העסקי שלי ואשתף בהמשך.
עד אז, ספרי לי אם חידשתי לך משהו ומה את לוקחת מהרשימה שלי.
אם קראת את סעיף 6 ברשימה ואת מרגישה שאת זקוקה לליווי ומיקוד,
בואי נדבר ונבדוק אם פגישת המיקוד האפקטיבית שלי מתאימה לך או אולי בכלל ליווי אישי.

מחכה לקרוא את התגובה שלך פה למטה בתגובות,
אביבית.

צילום תמונת הקאבר לפוסט: אפרת הלר

הפוסט 10 טיפים לעצמאיות בתחילת הדרך הופיע לראשונה ב-נוגעת במילים.

באווירת הניקיון בחרתי לכתוב את הפוסט הזה עם 10 דברים שיעזרו לך לנקות את התוכן שלך,
לכתוב נקי ומדויק יותר כדי שהמסר יהיה ברור,
כדי שתגידי את מה שאת רוצה להגיד כמו שאת רוצה להגיד עם כמה שפחות התפתלויות וגמגומים.
כי כשאת ברורה, המסר עובר ברור והקוראים שלך מקבלים אותו באהבה.

איגדתי ברשימה שלי את הנקודות שחוזרות אצל הלקוחות והנשים שאני עובדת איתן סביב נושא כתיבה.
אני מזמינה אות לקחת רגע, להתרווח, לקרוא את מה שכתבתי ובפעם הבאה שאת כותבת לחזור אליה ולנקות את מה שמיותר,
כי לנקות את החמץ והאבק לפני פסק זה אחלה, אבל מה עם הכתיבה שלנו?

10 דרכים לנקות את הטקסט שלך?

רשימת הדברים שאת יכולה לנקות מהתוכן שלך ולהפוך אותו למדויק, נעים לקריאה וברמה אחת למעלה.

1. תתחילי מלנקות את הראש:

תנקי קולות פנימיים ומחשבות מעכבות, בואי אל הכתיבה בלי לחץ, בלי דרשנות, אל תשווי את עצמך לאחרים, אל תנסי לכתוב או להיות מישהו אחר.  תגיעי בראש נקי אל הכתיבה שלך. כשאני מרגישה שעמוס לי והראש שלי מלא בהרבה מחשבות אני כותבת כתיבה חופשית ואינטואיטיבית, נותנת למילים לזרום ממני גם אם אין משמעות עמוקה למה שכתבתי או שלא הכל מסתדר בדיוק. אני כותבת כדי לשחרר את המחשבות והעכבות שלי, להתחמם ולהתחיל לכתוב את מה שאני רוצה.

2. דף חלק:

טאבולה ראסה. קחי דף חלק ונקי או שתפתחי קובץ חדש ורענן במחשב. אם כבר ניקיון אז מהבסיס. טוב?

3. תנקי מילים לא מובנות:

תכתבי במילים שברורות לרוב הקוראים שלך ותנקי כאלה שמובנות רק לך. וותרי על מילים בשפה מליצית או גבוהה מידי, סנני מילים או מונחים מקצועיים ובמידה ואת בוחרת להשתמש במונח כזה- אל תניחי שכולם מכירים אותו ותסבירי כדי לנקות את המבוכה או הבילבול של הקוראים.

4. קלישאות- נקי אותן:

אין צורך בקלישאות, יש לנו מספיק כאלה מסביב. נקי את הטקסט שלך מקלישאות. תודה.

5. שלוש נקודות…:

אם את רוצה להגיד משהו, תגידי אותו.
תגידי אותו זקופה ונחושה. תגידי אותו עם נקודה בסוף, בלי היסוס.
שלוש נקודות הן סוג של היסוס והן מחלישות את הטקסט שלך. זה מה שאת רוצה?

6. סוגריים (למה באמת?):

גם הפעם, אם יש לך מה להגיד, תגידי רצוף, תגידי בטוח. ראי סעיף 5. אין סיבה להכניס הערות ביניים בסוגריים, באמת שאין. בכל פעם שאת כותבת טקסט אני מציעה לך לבדוק אם יש זכות קיום למה שכתוב בסוגריים והאם הוא רלוונטי למסר או לרעיון שלך? במידה וכן, שלבי אותו בטקסט שלך ותני לו מקום של כבוד.
סוד קטן שלי: רוב הדברים שאנחנו מכניסות לסוגריים לא באמת רלוונטיים או חשובים. תבדקי אותי.

7. סימני פיסוק:

את ממש לא צריכה להיות עורכת לשונית כדי להשתמש בפסיקים ונקודות במקומות המתאימים.
אין צורך להיסחף ולהפריז בשימוש בניקוד, בטח אם אין לך ידע מתאים.
אני משתמשת בפסיק במקום של מרווח נשימה בטקסט ובוחרת בנקודה בסוף משפט ואם אני ממש רוצה לנקד מילה
ולא יודעת את הניקוד המדויק אני נעזרת באתר או אפליקציה של ניקוד כמו הנַקְדָן הזה לדוגמה

8. סימני קריאה! למה את צועקת? :

סימני קריאה הם צעקה ולכן כשאת משתמשת בהם מי שקורא אותך יכול לפרש אותם כצעקה, כעס או ציווי.
רוב הזמן את לא באמת מתכוונת שזה ייצא ככה, ואולי זו הדרך שלך להדגיש משהו שאת רוצה לומר.
אני מציעה לך לעצור לרגע כדי לחשוב איך את יכולה להחליף את סימני הקריאה במילים. זה אפשרי, תנסי.

9. ואז או אז:

אז היא מילה שלרוב משמשת אותנו במקום ההקדמה או אחריה ולמען האמת ברוב המקרים היא מיותרת וקצת עושה לנו חיים קלים על חשבון השקעת מחשבה בתחליף ראוי.
אז מה אני מציעה?
אני מציעה לנקות אותה ולבדוק מה קורה בלעדיה. תעלי משפט אחד למעלה ותקראי את השאלה בלי המילה “אז”. הכל בסדר?

10. סבב שני של ניקיון:

אחרי שסיימת לכתוב. קחי נשימה, תתרחקי קצת מהטקסט.
קומי להכין לך משהו לשתות, או שתעברי לעבוד על משהו אחר ורק אז תחזרי אליו.
המרחק מעניק לנו פרספקטיבה ומאפשר לנו לחזור ולקרוא את הטקסט בעיניים אחרות.
התרחקת? יופי. עכשיו תקראי שוב את הטקסט, בקול. ותנקי את מה שלא מסתדר לך.
עברי על סעיפים 3-9 ותבדקי שמסתדר לך.

לנקות חמץ ואבק זה מעולה,
אבל בינינו, ניקיון חשוב לעשות כל השנה במיוחד בטקסטים שלנו.

איזה סעיף את מאמצת?

הפוסט בפורמט הזה התחיל בכלל כמדריך PDF להורדה,
אבל אני אוהבת למקסֵם את התכנים שלי אז התאמתי אותו גם לפורמט הזה.
בינינו, המדריך יצא כ”כ יפה שחבל לי שלא יהיה גם לך.

הפוסט 10 דברים שיעזרו לך לנקות את הטקסט הופיע לראשונה ב-נוגעת במילים.

חושבים טוב: להעז לחיות את החיים המתאימים לך יהודית כץ

מכירים את האנשים שמחכים שהילדים יגדלו? שהם יהיו רזים? שהם יצאו לפנסיה?
אלה שבטוחים שהאושר נמצא “שם”? אני כמעט בטוחה שיש כמה כאלה בסביבתכן ויש מצב שאפילו את מחכה.
אני לא מחכה. אני פועלת באופן יומיומי כדי לחיות את החיים שאני רוצה, כדי להיות מאושרת.
כדי להבין שאני מאושרת ושהחיים הם “כאן ועכשיו” הייתי צריכה לחוות אובדן של אחות יקרה, זה הכניס אותי לפרופורציות וגרם לי להבין שיש לי את כל מה שאני רוצה באמת.
ההבנה והידיעה הזאת גרמו לי להתחיל לחקור את נושא האושר ולחתור אליו.
קראתי הרבה מאוד ספרים בנושא, השתתפתי בסדנאות והרצאות, הוספתי לחיי ריטואלים מגבירי אושר
ווואלה, אני מאושרת.
זה לא אומר שאין לי מטרות, חלומות ויעדים וזה גם לא אומר שאני לא שואפת לעוד בתחומים מסוימים בחיי. אבל אני יכולה לומר בפה מלא שאני מאושרת מהחיים שיצרתי לי.
היום אני מאמנת ומלווה נשים ואת העסקים שלהן בדרך אל המטרות והאושר שלהן ואני גם מאוד פרקטית. אוהבת תכל’ס.
זו הסיבה שהתחברתי מאוד לספר של יהודית כץ.
בספר יהודית מביאה כלים מעשיים ודוגמאות מהשטח בתחום הפסיכולוגיה החיובית.
הספר כתוב בצורה ברורה וקולחת והוא מלווה בסיפורים אישיים ודוגמאות מעשיות שמנגישות את עולם הפסיכולוגיה החיובית לכל מי שקורא.
הספר “חושבים טוב” הוא בעצם מסע שעוזר לכל מי שקורא אותו לבדוק מה חשוב לו, לקבל החלטות, להתגבר על הפחד ולצאת לדרך יצירתית יותר.
קראתי אותו בשקיקה ממש ותוך כדי קריאה הרגשתי רעיונות ויישומים קופצים לי בראש כמו פופקורן.
חזרתי לקרוא אותו שוב (כמו רוב הספרים שמרתקים אותי), להעמיק בחלק מהכלים והרעיונות ולהביא אותם אל עולמי.
ספר שהוא סוג של מתנה לחיים של כל אחד מאיתנו.

ההרצאה האחרונה: פרופסור רנדי פאוש עם ג’פרי זסלאו

על הספר הזה שמעתי לפני כמה שנים, קניתי אותו ושכחתי מזה לגמרי.
בסוכות האחרון רכשתי אותו שוב והפעם גם קראתי, מיד.
באוניברסיטאות בארה”ב נהוג שמרצים מובילים מתבקשים לשאת סוג של “הרצאה אחרונה” לפני “מותם המתקרב” שבה הם אמורים לדבר על הדברים שחשובים להם ולחלוק את התובנות והידע שצברו.
רנדי פאוש – פרופסור למדעי המחשב מאוניברסיטה יוקרתית בארה”ב בשם קרנגי- מלון התבקש לשאת בדיוק הרצאה כזאת. אבל הוא לא היה צריך לדמיין את מותו המתקרב, כי הוא באמת התקרב.
רנדי אובחן עם סרטן לבלב במצב מתקדם והוקצבו לו חודשים ספורים לחיות.
רנדי בחר לסכם את חיוו באופן שהיה רוצה שילדיו הצעירים יזכרו אותו כשיגדלו ובחר שלא לעסוק במוות אלא בחיים.
להרצאה שלו קראו ” להגשים באמת את חלומות הילדות” ורנדי דיבר בה בצורה משעשעת ומקורית על מכשולים בחיים, על הכרת תודה, על איך לחיות את הרגע, לעשות חיים ולהגשים את חלומות הילדות שלנו.
הספר מרגש, מעורר מחשבה על מה שהשגנו, על מה שנוכח בחיים שלנו ועל מה שהיינו רוצים להשאיר אחרינו.
מעין עצירה להשראה על הדרך שבה אני וגם את נרצה להמשיך להגשים ולחיות את חיינו עד הרגע שלא נחיה פיזית.
את ההרצאה האחרונה של רנדי אפשר לשמוע ולראות בקישור הזה
אני כמובן ממליצה מאוד לקרוא את הספר.

תודה! : מחקר מדעי חדש מוכיח: הכרת תודה תגרום לכם להיות מאושרים יותר, פרופ’ רוברט א.אמונס

כבר אמרתי שאני בודקת את נושא האושר, נכון?! וכבר כתבתי פוסט שלם על הכרת תודה בחיים ובעסק שלך ואת יותר ממוזמנת לקרוא אותו.
והפעם, אני מציעה לך לקרוא ספר קליל ביותר על הכרת התודה בחיים שלנו.
פרופ’ אמונס – מהחוקרים המובילים בתחום הפסיכולוגיה החיובית מציג בספר את הממצאים של מחקר מדעי הראשון והמקיף על הכרת תודה.
הוא מראה איך הנכחת הכרת תודה בחיים שלנו יכולה להביא לשינוי מהותי בחיים של כולנו ומציע שיטות מעשיות שיעצימו בחיים שלנו אושר ורווחה.
בספר תוכלי לקרוא סקירה וגם הסבר על הכרת תודה, המקורות שלה בדתות השונות, על הקשר לנפש האדם, איך מבטאים הכרת תודה ומה היתרונות שלה בחיים שלנו.
ספר סופר קליל שגם נמצא לרוב במדף המבצעים בחנויות ובירידים. אני ממליצה לך באהבה גדולה להביא את הכרת התודה עוד קצת לחייך.

לאלף את השדון – אתגר פסיכולוגי : ריצ’רד ד. קרסון

למי מאיתנו אין שדון? שלא לומר שדונים?
את המושג שדונים הכרתי בלימודי האימון שלי והתחברתי אליו מאוד, בעיקר כי הוא עזר לי לזהות את השדונים שלי ולאלף אותם (היוש זהבה!)
רגע, נתחיל מההתחלה: במוח שלנו מסתתר שדון שמפרש עבורינו את המציאות, אומר לנו מי אנחנו ומה אנחנו – בעיקר מה אנחנו לא. מחליט עבורינו מה אנחנו מסוגלים לעשות ועוזר לנו להבין מה אנחנו לא מסוגלים לעשות.
השדון הוא המקור לפחדים שלנו מכישלון או הצלחה, הוא המקור לחוסר הביטחון שלנו והמחשבות השליליות שלנו כלפי עצמינו.
בתהליכי אימון אנחנו מזהים את השדונים ומאלפים אותם ואם עברת אחד או כמה תהליכים בחייך בטח כבר הכרת את השדונים שלך.
הספר מציג בצורה פשוטה וברורה איך כל אחד מאיתנו יכול לאלף את השדונים שלו. איך להתגבר על מכשולים, להתמודד עם אתגרים וגם להצליח. איך לשפר את היכולות שלנו ולהיות גירסה טובה יותר של עצמינו. איך לבחור בדרך אחרת שתיטיב איתנו יותר.
בספר מגדירים את תהליך אילוף השדונים כ- דרך פשוטה להפליא לאהוב את עצמך ומכל ההגדרות אני חושבת שזו ההגדרה הטובה ביותר כי הניסיון האישי שלי ומה שראיתי אצל המתאמנות שלי מוכיח שזיהוי ואילוף שדונים הם חלק מהדרך שלנו לקבל ולאהוב את עצמינו כמו שאנחנו . בדיוק.

הדובדבן שבקצפת מבחינתי היא ההמלצה של הבן היקר לי כל כך- יאיר שלי

הוא עוד רגע בן 19, הוא חכם ומוכשר כל כך שאני לגמרי יודעת שבעתיד אני אתארח אצלו באיזה פאנל או פינה במקום שאליו הוא יגיע.
הוא מציב לעצמו מטרות ויעדים וגם מגיע אליהם, יש לו חזון ואמונה, הוא גם משרת ביחידה עילית בצה”ל (כבוד!) והוא בחר להמליץ הפעם על הספר :
אינטליגנציה תוצאתית: היכולת לניהול עצמי ממוקד תוצאות, ד”ר דיתי קליין
//

אינטליגנציה תוצאתית: היכולת לניהול עצמי ממוקד תוצאות, ד”ר דיתי קליין

הספר מתאר ומלמד מהי אינטליגנציה תוצאתית וכיצד ניתן להשתמש בה ולפתח אותה, צעד אחר צעד על מנת להגיע אל המטרות והיעדים שלנו.
כשהתחלתי לקרוא, הספר נתן לי הסבר כללי על האינטליגנציה התוצאתית והדגמה מדוע זוהי האינטליגנציה המשמעותית ביותר להצלחה. בנוסף, הספר מספק רקע תאורטי על ההיסטוריה של חקר האינטליגנציות, ומדגים כיצד התפתחה המודעות לאינטליגנציה התוצאתית.
אינטליגנציה היא יכולת מסוימת, ואינטליגנציה תוצאתית היא היכולת לניהול ממוקד יעדים, אשר מורכבת ממספר יכולות שונות:

1. מיפוי תשתיות אישיות (חוזקות, חולשות וצרכים מניעים).
2. בחירה והגדרה נכונה של מטרות רצויות בעתיד.
3. סגירת הפער בין המצב המצוי למצב הרצוי תוך תכנון, ביצוע ובקרה נכונים.

3 דברים משמעותיים שלמדתי מהספר:
• האינטליגנציה התוצאתית אינה פועלת לשפר את הכישורים שלנו, אלא שואפת להפיק את המיטב מן היכולות הקיימות לנו. על כן, עלינו להגדיר מהן החוזקות, החולשות והצרכים המניעים שלנו על מנת שנוכל להגדיר מטרות ודרכי פעולה יעילים ואפקטיבים בהתאם לטפוס האישיות שלנו.
• המטרות שאנו מגדירים צריכות להיות מדידות, תחומות בזמן ושיספקו את הצרכים המניעים שלנו.
• עלינו להגדיר דרכי פעולה עבור המטרה הסופית דרך מטרות קטנות, מדידות ולטווח זמן הקרוב. בנוסף יש להשתדל ולהגדיר פעולות המתוגמלות מהחוזקות שלנו והנמנעות מההתנהגויות המעכבות שלנו.

לדעתי, הספר מתאים לאנשים שקשה להם להגיע למטרות שהגדירו לעצמם ומרגישים שהם הולכים לאיבוד בדרך אל המטרה. הספר נותן לכל מי שקורא אותו כלים חשובים מאוד לחיים ואני ממליץ עליו בחום.

הנחתום (אני) מעיד על עיסתו (יאיר) בגאווה גדולה.
איזה ספר קראת? מה נראה לך מעניין? מה מתחשק לך לקרוא? ספרי לי.
אביבית.

הפוסט עוד 5 ספרים שכדאי לך לקרוא הופיע לראשונה ב-נוגעת במילים.

כך גם הכרתי את אלעד מיכאלביץ’, דוקטורנט בפסיכולוגיה וחוקר קבלת החלטות שהגיע ללימודי האימון כדי להעשיר את ארגז הכלים שלו.
אני זוכרת איך בשיעורים הראשונים ההתנגדות של אלעד לכלים האימוניים היתה גדולה ואיך לאט לאט במהלך הדרך משהו בו התרכך וההבנה שאפשר להשפיע גם באמצעות כלים מעולם האימון הגיעה ומאז, ראיתי איך הוא מקבל עומק ומימד אחר.
אתן כבר יודעות שאני אוהבת לחבר עולמות. לקחת כלים מעולמות מקבילים ולחבר אותם אליי ואל העשיה שלי. דוגמה אחת פה ועוד אחת כאן.
וכשאלעד שאל איך נוכל לשתף פעולה והחלטנו שזה יהיה כתבה בבלוג ובמגזין החלטתי לחבר את נושא קבלת ההחלטות שאלעד חוקר ולהביא אותו למרחב שלנו – המרחב האישי- הנשי- העסקי ולהבין מה יכול לעזור לנו לקבל החלטות טובות יותר בחיים האישיים ובעסק שלנו?
אני מביאה את דבריו של אלעד כלשונם ומזמינה אתכן לצלול אליהם, להעמיק וגם לאמץ את פינת התכל’ס שלי מסוף הפוסט.

כשאנחנו מדברים על האופן שבו אנחנו מקבלים החלטות בחיים אנחנו למעשה מדברים גם על אושר.
כי בסוף, הבחירות שלנו בחיים מתקבלות במטרה לשרת אותנו, לקרב אותנו אל המטרות שהצבנו בחיים בין אם הן מתקבלות באופן מודע או לא.
כמו שידוע לכם, אנחנו מבצעים המון בחירות בחיי היום יום. אפשר להגיד במילים אחרות שאנחנו סוג של מכונה שהחיים מאלצים אותה לקבל המון החלטות. בין אם הן פשוטות או מורכבות.
מה שמשותף לכולן הוא שבשביל שהן יקרו, צריכים לקרות במקביל המון תהליכים, ברמה ההתנהגותית, הפיזיולוגית, הקוגניטיבית ועוד שמסתנכרנים לכך שנקבל החלטה. בין אם היא פשוטה כמו לבחור צבע חולצה ובן אם יותר מורכבת כמו הסבת מקצוע.
לפני שניכנס בכלל לאיך אנחנו מקבלים החלטות ואיך ניתן לשפר אותן, הדבר הראשון שעולם המחקר מראה לנו הוא שעצם הידיעה שאנחנו הולכים לבחור בעתיד, בלי קשר ל”מה אנחנו הולכים לבחור”, גורמת לרמות הדופמין שלנו במוח לעלות ואנחנו פשוט הופכות למאושרות יותר באותו הרגע.
זה מראה לנו את הכוח שיש לבחירה, ועד כמה היא נחשבת למשאב מהותי בחיים שלנו- כזאת שמסמלת את האוטונומיה שלנו בחיים.
אבל עם כל הכבוד לתהליכים ולמה שקורה “מאחורה”, מה שמעניין אותנו זה איך לקבל החלטות טוב יותר.
לא אוכל להתייחס כאן בהרחבה על תחום קבלת ההחלטות, בעיקר בגלל שיש בינינו הבדלים כל כך משמעותיים שגורמים לנו לקבל החלטות בצורה שונה. אז לפני שאכתוב בצורה גלובלית ככל שאוכל. אנצל את זה שיש בינינו הבדלים בין אישיים בשביל לנסות להרגיע אתכם קצת.
אנשים הרבה פעמים מקבלים החלטות על פי ההטיות שיש להם לגבי החיים. הם מושפעים מהסביבה בה הם גדלו, התרבות שלהם, מהמידה בה הם מאמינים בעצמם, באלוהים, מהגנטיקה ועוד. לכן, המחשבה שיש דבר כזה החלטה טובה או לא טובה, רציונלית או לא היא קצת מוטעית. מה שנכון לו לא נכון לה ולהיפך.

החלטה רציונאלית- יש דבר כזה?

כאנשים שחיים בחברה מודרנית, אנחנו נמצאים במרדף בלתי פוסק בין אם נרצה או לא אחרי ההחלטה הרציונלית, למרות שהיכולת שלנו לקבל החלטה רציונלית לא ממש קיימת בחיי היום יום.
תאוריות רציונליות יוצאות מנקודת הנחה שבעת קבלת ההחלטה הכל ידוע לנו, הסיכונים ההשלכות וכו’.
מנגד, תאוריות ה”לא רציונליות” מדברות על זה שאנחנו מקבלים החלטות בתנאי אי וודאות ולכן הן הרבה פעמים נתפסות כלא רציונליות, אבל אין באמת ברירה אחרת, ככה אנחנו מקבלים החלטות ביום יום. לכן עיסוק היתר שיש לחלקנו על איך לקבל החלטה רציונלית יכול להיפסק. זה מין מרוץ אחרי משהו שעולם המחקר אומר שברוב הפעמים, בייחוד בחיי היום יום, לא אפשרי. לכן אפשר להתחיל לדבר במונחים של יותר או פחות, החלטה “אופטימלית יותר” או “רציונלית פחות”.

מקסימייזר וסטיספייזר

כאנשי ונשות המערב, רובנו צריכים ואוהבים הרבה אפשרויות בחירה, אנחנו גם מן הסתם מחפשים לרוב למקסם אותם. בעולם קבלת ההחלטות יש שני דפוסי אנשים, מקסימייזר וסטיספייזר.
אנשים שמאופיינים כמקסימייזרים מחפשים איך למקסם את הבחירות שלהם, הם משקיעים בהן הרבה מאמץ, עושים סקרי שוק נרחבים ובוחנים את כל האלטרנטיבות בקפידה. הם בדרך כלל כן יקבלו את ההחלטה הטובה ביותר אובייקטיבית, אבל אחרי שהם מקבלים אותה הם יתעסקו המון בשאלה האם הם קיבלו את ההחלטה הנכונה. אותם אנשים חווים רמות חרדה וחרטה גבוהות יותר, הם פחות שקטים ושבעי רצון. דיי מדהים לא? שרק על פי האופן שבו אנחנו מקבלים החלטות אנחנו יכולים להיות יותר או פחות מאושרים.
הדפוס השני הוא סטיספייזר: מאפיין אנשים שנכנסים לסופר, מסתכלים על 2,3 סוגי שמפו ובוחרים אחד מהם מהר מאוד, בלי להתעסק האם זאת ההחלטה הכי טובה שיכלו לקבל. לאחר ההחלטה הם לא יחשבו עליה מה שיזכה אותם ביותר שקט נפשי. המחקרים מראים שאותם אנשים מאושרים יותר, וזה רק מסביר שהניסיון למקסם את ההחלטות שלנו לא תמיד משרת אותנו והרבה פעמים פוגע בנו.
חשוב לזכור שאנחנו על רצף, אנחנו יותר או פחות מקסימייזרים ושם המשחק פה הוא וויסות.
באופן אישי- אני מציע לא להתעכב על החלטות פשוטות של היום יום. אבל להתעמק במשמעותיות.

אז מה כן לעשות?

עד כאן הבנו מה לא לעשות: להפחית את המרדף אחרי החלטות רציונליות ולא לנסות תמיד למקסם את הבחירות שלנו.
מה כן לעשות?

1. נתחיל בלהגביר את המודעות לגבי זה שאנחנו הם אלה שבוחרים בחיי היום יום. גם אם מדובר בהחלטות פשוטות. עצם הגברת המודעות תוביל אותנו לתפיסה חיובית יותר של עצמנו. הרי לא תמיד אנחנו שבעי רצון ממה שאנחנו עושים, והחיים כמו החיים גורמים לנו לבצע מטלות, לעבוד באותו מקום עבודה וכו’, והדבר הזה לא תמיד בא לנו בטוב. אבל ברגע שאנחנו יודעים שזאת הבחירה שלנו בסוף, ויש באפשרותך לבחור משהו אחר (למרות שיש לו מחירים) נרגיש טוב יותר. הבלטת הבחירות שלך יכולה גם לגרום לך להתאהב יותר במציאות, ולהבין שהבחירה כרגע לא לרוץ אחרי החלומות היא ההחלטה הטובה ביותר. כי הם לא בורחים לשום מקום.
2. הדבר השני שיכול לקדם אותנו להחלטות אופטימליות יותר הוא לנסות לקבל אותן כאילו אתם מקבלים אותן “בדיעבד”. על ידי האני העתידי שלנו. למה? כשאנחנו מקבלים החלטות בזמן שאנחנו מצליחים להרחיק את עצמנו מהכאן ועכשיו ברמה המנטאלית, נשקיט רעשים קטנים ונצליח להיכנס למרחב נטול פחד עד כמה שאפשר. ככה אנחנו בעצם מכניסים את הדברים לפרופורציות גדולות יותר ולא נותנים הרבה משקל לקולות “קטנים”.
3. דבר נוסף נקרא “פרדוקס הבחירה המרובה”: למרות שנראה לנו שהרבה אפשרויות בחירה זה דבר חיובי, זה יכול לגרום למצב שלא נקבל החלטה. קחו את נטפליקס לדוגמה: יצא לכם לחפש סדרה ואחרי זמן מה לצאת בלי שמצאתם מה לראות? זה בגלל כמות האפשרויות. לכן אנחנו צריכים לדעת לסנן אלטרנטיבות מתוך הקיימות. זה יעשה לנו סדר בבחירה. כך לדוגמא, אם יש לך 7 אפשרויות, תדרג אותם, בחר את ה-3 הראשונות ומתוכן תקבל החלטה.
4. דבר נוסף הוא לצאת עם עצמך לדייט: עם משקה והמוזיקה שאת אוהבת, ולחשוב בצורה אותנטית מה את רוצה. לנסות להבין עד כמה את מושפעת מהסביבה. הרבה פעמים אנחנו מקבלות החלטות עם רעשי רקע, חושבים מה הסביבה תגיד. אבל מחקרים מראים שהאחר, הרבה פחות שם לב לשינויים שקורים לנו בחיים ממה שאנחנו חושבים. זה נכון ברמה החיצונית וגם הפנימית. לכן, אם נבין שלא מסתכלים עלינו בזכוכית מגדלת נוריד מאיתנו לחץ וחשיבת יתר על איך תופסים אותנו, דבר שבתורו יוביל אותנו לקבל החלטות יותר אותנטיות לעצמי שלנו.
   יש עוד המון כלים לקבל החלטות אופטימליות יותר, אבל הדבר הראשון שאנחנו מחוייבים לעשות כנראה, הוא לנסות להעריך קצת יותר את ההחלטות שלנו ולהשתחרר מהמרדף אחרי ההחלטה הכי טובה, ולזכור, יש הרבה מאוד טכניקות שבהן אפשר לקבל החלטות טובות.

תודה רבה אלעד, ועכשיו תכל’ס:

• אופן קבלת ההחלטות שלנו משפיע על האושר האישי שלנו.
• בחירה טובה או לא טובה- אין כזה דבר.
• קיימים 2 סוגי אנשים במה שקשור בקבלת החלטות: מקסימייזר וסטיספייזר.
• כדאי לך להפחית את המרדף אחרי החלטות רציונאליות.
• אין צורך לנסות תמיד למקסם את הבחירות שלנו.
• תזכרי: את בוחרת- את אחראית לבחירות שלך ואת יכולה ל שנות את הבחירה שלך.
• הבלטת הבחירות שלך יכולה לגרום לך להתאהב יותר במציאות שלך.
• קבלי את ההחלטות שלך כאילו ה”אני העתידי” שלך מקבל אותן. הפחד ישתחרר ויהיו סביבך פחות רעשי רקע.
• חשוב שתכירי את “פרדוקס הבחירה המרובה” – תפסת מרובה לא תפסת.
• צאי עם עצמך לדייט ותחשבי איך הסביבה ורעשי הרקע שלה השפיעו על הבחירות שלך.
• תפסיקי לרדוף אחרי ההחלטה הכי טובה ותעריכי את הבחירות שלך יותר.
תתחילי לעקוב אחרי אלעד, באינסטגרם, בפייסבוק ובאתר. יש כ”כ הרבה מה ללמוד ממנו.
עכשיו ספרי לי, מה את בוחרת לקחת מהכתבה הזאת?
אביבית.

הפוסט קבלת החלטות – איך עושים את זה? הופיע לראשונה ב-נוגעת במילים.

בואו נפרק רגע את המודל:

כפי שציינתי בתחילת הפוסט, אפר”ת הם ראשי תיבות של: א– אירוע פ– פרשנות ר– רגש ת– תגובה
אירוע: אני (או את) נחשפת לאירוע מסוים במציאות.
פרשנות: אותו אירוע מתקבל אצלי במוח בהתאם לפרשנות האישית שלי – לכל אחת ואחד מאיתנו פרשנויות שונות שמושפעות מגורמים אישיים, סביבתיים ותרבותיים. הפרשנות שלי תהיה שונה משלך והפוך. וזה בסדר גמור.
רגש: בעקבות הפרשנות האישית עולה בי רגש שמוביל אותי ל
תגובה: האופן שבו אגיב לסיטואציה- האירוע, ההתנהגות שלי, מה שאומר ועוד.
ההיכרות עם המודל, התרגול והשליטה בו מאפשרים לנו לעצור את האוטומט שלנו, למצוא פרשנויות נוספות בתוכינו, להרגיש ולהגיב בצורה אחרת ונכונה יותר עבורי.

אוקי, הבנתי איך זה קשור לתוכן שלי?

שנים שהתרחקתי מתבניות לתוכן או לפוסטים ברשתות. ממש התנגדתי לתבניות שראיתי אצל קולגות.
הרגשתי ואני עדיין מרגישה שהן הופכות את התוכן שלנו למשהו “קר” וטכני ומורידות את האותנטיות והפשטות מהרעיונות שאנחנו רוצים להפיץ בעולם.
אז הצעתי ללקוחות שלי חלופות ודרכים אחרות להגיע אל הפוסט המושלם
עד שבאחת השיחות עם לקוחה חכמה במיוחד (כולן חכמות, כולן יפות) תוך כדי שאני מסבירה את הרציונאל היא זרקה משהו על מודל אפר”ת.
ואני, כמי שאוהבת חיבורים בצורה יוצאת דופן לקחתי את המודל שאני מכירה מעולם האימון וחיברתי אותו לנושא כתיבת הפוסטים.

לקחתי את מודל אפר”ת והתאמתי כל סעיף לשלב בכתיבת פוסטים לרשתות החברתיות ולא רק:

אירוע: נושא הפוסט – על מה את רוצה לדבר הפעם? מה את רוצה לשתף? איזו דוגמה חשוב לך להביא מהמפגשים שלך עם לקוחות ובכלל?
פרשנות: מה הערך שאת מביאה לנושא הספציפי הזה? מה עובר דרך המסננת שלך ואיך הוא מוגש לקוראים שלך? מה הערך המוסף שלך בכל הסיפור הזה? זו הפרשנות האישית שלך לנושא ואותה את צריכה להביא לידי ביטוי
לדוגמה: הרעיון של להביא את מודל אפר”ת אל עולם כתיבת התוכן הוא הפרשנות שלי.
רגש: איזה רגש את מעוררת אצל הקוראים או הלקוחות שלך? האם את נוגעת להם בכאב/בצורך/או בכל רגש אחר?
תגובה: התגובה היא ההנעה לפעולה שתיצרי אצל הקורא, הנעה פנימית או חיצונית.
הנעה שתעורר למחשבה, תנועה פנימית או שינוי הרגלים או תנועה חיצונית כמו תגובה, לחיצה על כפתור או קישור וכו.

ה”תבנית” הזו תאפשר לך לזכור את שלבי הכתיבה ואת המרכיבים בכל חלק של הפוסט שאת כותבת.
אם את זקוקה לרעיונות לכתיבה בואי לקרוא את הפוסט הזה וגם תכל’ס טיפים לכתיבה תמצאי ממש כאן.

מה דעתך על החיבור למודל אפר”ת?
תכתבי לי, אני תמיד שמחה לשמוע.
אביבית.

הפוסט מודל אפר”ת וכתיבת התוכן שלך הופיע לראשונה ב-נוגעת במילים.