מאז השבעה באוקטובר ולאורך כל השנה, כולנו הגענו לקצה הרגש והכאב.
כולנו חווים את הטראומה הלאומית –
כל אחד בדרכו, כל אחת במקומה.

תרגילי כתיבה לעיבוד רגשות

הימים האחרונים הציפו אצלי ואצל הסובבים אותי
רגשות עזים וכואבים.
ואני, כמו שאני יודעת הכי טוב חזרתי אל המילים.
אלה שניחמו אותי אז, מנחמות אותי היום,
אחרי תקופה של אלם.
מהמקום הזה שלי – יצרתי עבורכן 5 תרגילי כתיבה אינטואיטיביים

תרגילי כתיבה שיכולים לעזור גם לך
לעבד את הרגש, לשחרר מעט את הכאב
ולו לרגע אחד.

קחי לך רגע

וגם מחברת או דף, תביאי גם כלי כתיבה
והעניקי לעצמך את מתנת הכתיבה.
אל תבחרי מילים, תני להן להגיע – כמו שהן
מה שעולה הוא מה שנכון. כרגע
תעבירי את התרגילים האלה הלאה
לעולם. למי שזקוקה להם.
לכי תדעי למי הם יעזרו.

מכאן את יכולה להוריד את הקובץ עם התרגילים

בתחילת מלחמת חרבות ברזל כשעוד הייתי בהלם הכנתי תרגילי כתיבה לזמן מלחמה, שרלוונטיים עדיין את מוזמנת בשמחה.
כאן אפשר להצטרף לניוזלטר שלי ולקבל ממני תכנים נוספים במייל או בקבוצת ווטסאפ שקטה.
ומכאן אפשר להוריד את חוברת הכתיבה תכתבי לך שנה טובה.

את מוזמנת לשתף אותי במה שכתבת,

בשורות טובות, אביבית.

הפוסט כְּשֶׁנִּגְמָרוֹת הַמִּלִּים – תרגילי כתיבה לעיבוד רגשות הופיע לראשונה ב-אביבית ירקוני כהן נוגעת במילים.

נאלמתי.
נשארתי בלי מילים ובלי יכולת לעשות הרבה.
הדיווחים, התמונות, הילדים שלנו בחזית.
סיפורי האימה והזוועה, אזעקות, חרדה ותפילות.
פחד קיומי ירד עליי ושיתק אותי.
ואני חסרת אנרגיה מיום שבת 7.10.23,
עושה באופן מינימאלי.
קשה.
וכשקשה לי אני כותבת את הפחד, את התקווה, את הכרת התודה שלי.
חלק מהטוב והשליחות שלי בעולם הזה
היא לפתוח לכן את הלב ואת הראש,
להניע לכתיבה ועשיה,
חלום ומציאות, התקדמות והצלחה.

אז ארזתי כמה תרגילי כתיבה שאולי יעזרו גם לך,

להתנתק קצת מכל מה שמסביב,
לכתוב כדי לשחרר, להשתחרר ולהמשיך בדרך הארוכה שעוד מחכה לנו. כתיבה פשוטה וקלילה, כתיבה אימונית שמניעה ופותחת לבבות.

האמת, שהתלבטתי ממש אם לפרסם אותם, כי מה קשור עכשיו?!
חברה טובה אמרה לי “ברור שתפרסמי, זה הכלי שלך והוא באמת יכול לעזור לאנשים” – אז הנה, אני מפרסמת ומקווה בכל ליבי שיעזור. 

תכיני מחברת ועט או עיפרון (לא להקליד, זה חשוב)
ותני למילים להוביל אותך:

5 תרגילי כתיבה אימונית:

1. כתיבה חופשית:

כתיבה חופשית – כדי לשחרר ולאוורר את המחשבות, הרגשות והפחדים.
תכתבי לפחות 3 עמודים, בלי הפסקה ובלי פילטרים או שיפוטיות
מה שיוצא לך, כמו שיוצא.
אם לא מצליח לך או תקוע – תפעילי מוסיקה (רצוי בלי מילים) ל 10 דקות, תעצמי עיניים ותרפי.
אחרי שהמוסיקה תסתיים, תכתבי את המחשבות שעלו לך בזמן הההקשבה.

2. תודה, פשוט תודה:

תכתבי לפחות 5 דברים שאת מודה עליהם.
היום, רק היום.
אם את יכולה – פרטי מה הסיבה שאת מודה עליהם
הכרת תודה משנה את זווית הראיה שלנו וצובעת אותה בצבעים אחרים,
אופטימיים יותר.
תודה שאני תקועה עם הילדים שלי בבית,
שיש לנו בית
תודה שהם נדחפים לי למיטה בלילה
וגם שאני צריכה לבשל ולנקות אחריהם.
תודה שאנחנו בריאים ושלמים.

3. אתמול היה טוב ויהיה גם מחר:

תכיני רשימה של דברים טובים שיקרו לך אחרי שהמלחמה תסתיים
רשימה של דברים שאת רוצה לעשות אחרי המלחמה
רשימה של חלומות שתגשימי אחרי המלחמה ועוד.
אני יודעת שזה נשמע רחוק והדרך באמת ארוכה אבל זה יגיע. ככה זה.

4. תכתבי את הסוף של הסיפור:

תכתבי סוף אחר לסיפור שאת מכירה
נסי לכתוב סוף אחר למציאות שאנחנו חיים בה
הסוף אמנם לא בשליטתינו,
התגובה להתרחשויות יכולה להיות בשליטה שלנו. תכתבי אותה.
את יכולה גם לכתוב לעצמך שנה טובה – זה תמיד תופס

5. מה אני יכולה לעשות עכשיו?

כן, רשימה נוספת
מה את יכולה לעשות עכשיו כדי להרגיש יותר טוב?
מה את יכולה לעשות למען מישהו בסביבתך?
איך את יכולה לעזור למי שבחזית או חווה שכול?
איך את יכולה לעזור לילדים שלך, לבן הזוג או המשפחה שלך?
תנסי. הרשימה הזו מניעה.

אם לא מתחשק לך,
או לא מצליח.
הכל בסדר. לא חובה.
תמיד תוכלי לחזור לכתיבה או לכל מה שתרצי כשיתאפשר לך.

אני פה, בשבילך, במרחק הודעה או תגובה
אשמח לעזור לך,
זאת השליחות שלי

בשורות טובות,
אביבית.

הפוסט תרגילי כתיבה אימונית לזמן מלחמה הופיע לראשונה ב-אביבית ירקוני כהן נוגעת במילים.

אני מודה, המחשב והסמארטפון השתלטו כמו על רובינו, גם על חיי.
הם חלק מאוד משמעותי ביומיום שלי ועדיין, יש דברים שאני ממשיכה לכתוב בעט על נייר.
אני כותבת כתיבה אינטואיטיבית במחברת (רעיונות, סיפורים, סתם מה שיוצא לי ועוד , כותבת הכרת תודה בכתב ידי וגם עורכת את רוב הרשימות והתוכניות שלי בכתב יד, על נייר.

לפני כמה שבועות יצרתי מסע כתיבה לקראת ראש השנה. קראתי לו #תכתבילךשנהטובה
המשתתפות במסע שלי מקבלות תרגילים לכתיבה אינטואיטיבית שפותחת את הלב ומגדילה את היצירתיות.
הזמנתי את המשתתפות במסע לכתוב את התרגילים בעט, על נייר ולהקצות מחברת לטובת המסע שלנו.
מחברת שתלווה אותן במסע ותאסוף את המילים הטובות שהן כותבות
כי אני מכירה בערך של הכתיבה הפיזית ויודעת כמה משמעותית היא ועוזרת לנו ליצור תנועה ושינוי אמיתי בתוכנו.
וחוצמיזה, כמה כיף לדפדף במחברת פיזית אחרי שכתבנו ועברנו תהליך אמיתי.
אז ריכזתי עבורכן (וגם קצת עבורי)

6 סיבות שבגללן כדאי לכתוב בעט על נייר (לפחות לפעמים)

1. כתיבה פיזית רושמת בנפש

בעבר למדתי כמעט חמש שנים לימודי חשיבה הכרתית – או בשמם המוכר יותר “לימודי ימימה” (של ימימה אביטל זצ”ל)
חלק מהלימוד של ימימה כולל חלקים בכתיבה שנקראים “מלאכה”,
לפי ימימה כתיבה פיזית מבצעת רישום בנפש.
כשאנחנו כותבים בעט על נייר אנחנו מפעילים את הלב והשכל ביחד והכתיבה עוזרת לנו לחשוף את המציאות.
הכתיבה נותנת תוקף לדברים שנרשמים בצורה הזו עמוק יותר בתוכנו.
כתיבה רושמת בנפש רשימות וחושפת רישומים שכבר מוטמעים בנו מילדות ומתקופות קודמות בחיינו.
הדברים נרשמים בנפש וההכרה שלנו מתעוררת בעקבותיה.

לימודי ימימה קצת יותר משמעותיים ועמוקים מהפסקה הקצרה שכתבתי, אבל אלמנט הרישום בנפש חקוק לי עוד מימי הלימוד ומלווה
אותי מאז ועד היום.

2. לכתיבה על נייר יש אפקט מרגיע

כשאנחנו כותבות בעט על נייר המוח שלנו נרגע,
משהו משתחרר בנו.
הרגשות, התחושות והחוויות שלנו עוברים אל הדף והמתח הפיזי והנפשי שלנו משתחרר לאט לאט.
עצם הכתיבה והעברת הרגשות הלאה משחררת אותנו. כאילו שיתפנו את העול עם מישהו נוסף.
זה לא קורה מיד, מדובר בתהליך שבסופו אנחנו מספיק משוחררים לתת “אמון” בכלי הזה ולשחרר אליו גם את הרגשות והמחשבות הכמוסים שלנו.
אם נבחר בכתיבה אופטימית וחיובית הכתיבה עוזרת לנו לעיתים גם בהקלה של תסמיני דיכאון וחרדה –
**חשוב לי מאוד לציין שאני לא מטפלת רגשית ומשתפת מנסיוני האישי בלבד.

3. כתיבה בעט על נייר משפרת תהליכי למידה

כשאנחנו כותבות פיזית בעט (או עיפרון כן?!) על נייר אנחנו כותבות לאט יותר (מאשר כשאנחנו מקלידות)
כתיבה בעט על נייר מעוררת את המחשבה שלנו
מחקרים מראים שכתיבה מחברת בין המוח הימני, שאחראי על היצירתיות והמעוף שלנו לבין המוח שמאלי שאחראי על הצד הלוגי, האנליטי וגם על השפה.

4. כתיבה משחררת חסימות

כתיבה מאפשרת לנו להוציא החוצה מחשבות, דמיונות ורגשות שחבויים בנו ולאפשר לנו שיחרור.
הכתיבה יוצרת בתוכנו תנועה. תנועה אמיתית.
לא אחת קרה לי שכתיבה בהתמדה עוררה אצלי תנועה פנימית ועזרה לי להבין טוב יותר סיטואציות שונות.
בתקופות שאני מתמידה בכתיבה באופן שוטף אני מרגישה בהירות.
מחשבות לא פתורות, התלבטויות וחששות מתבהרים לי.
אולי זה קשור לעובדה שאני אוהבת סדר.
סדר חיצוני יוצר אצלי סדר פנימי והכתיבה מאפשרת לי לעשות סדר במחשבות ובמילים שלי.
אני יוצרת רשימות, טבלאות, ראשי פרקים וסתם טקסטים חופשיים ועושה לעצמי סדר במחשבות.

בניגוד לכתיבה במחשב שמאפשרת לנו לכתוב ולמחוק בקלות.
כשאנחנו כותבים בעט על נייר אנחנו מתעדים את הדרך שאנחנו עושים ויכולים לראות תמונה רחבה יותר
וגם להצליח ולראות את התהליך והדרך שעברנו. (מכירה את ההרגשה של דיפדוף במחברת שנגמרה?
גם את, כמוני, מרגישה סיפוק כשאת מדפדפת במחברת כזו?)
חוצמזה, גם למחיקות יש חלק חשוב בדרך.
כל מחיקה בונה עוד שלב בתוכינו.

5. כתיבה מפתחת יצירתיות

כשאנחנו כותבים בעט על נייר אנחנו משרבטים, מקשקשים, מציירים. משרטטים טבלאות ותרשימים, יוצרים טבלאות חשיבה.
שמתי לב שיוצא לי המון פעמים לצייר דודלס במחברות שלי.
אני אוהבת להשקיע באסתטיקה של הכתיבה שלי.
כן, אני מסמנת כותרות, יוצרת תבליטים, משתעשעת בסוגי כתב שונים ובעיקר אוהבת שהכל מסודר ואסתטי.
מסתבר שהחופש הזה שיש לנו על דף הנייר מפתח ומעורר יצירתיות.
תנסי את זה.

6. כתיבה מחדדת את הזיכרון והמוח

כשאנחנו כותבים אנחנו משתמשים בידיים ובאצבעות שלנו כדי ליצור את צורת האותיות.
התנועה של האצבעות על הדף מפעילה איזורים במוח שקשורים בעיבוד מידע וזיכרון.
כשאנחנו כותבים המוח מפעיל גם את תפקודי החשיבה והתכנון.
המוח שלנו, כמו כל שריר אחר צריך אימון כדי להישאר בכושר. כתיבה היא דרך מעולה לשמור על הכושר של המוח שלנו.

ומה קורה אם לא מצליח לי?

אני יודעת, בהתחלה זה מרגיש תקוע ולא זורם ואפילו קצת מלאכותי.
ככל שתתנסו ותכתבו יותר, הכתיבה תשתחרר והתנועה תיווצר גם אצלכם.
בספר ” דרך האמן” של ג’וליה קמרון (שהמלצתי עליו כאן) היא מציעה לכתוב דפי בוקר.
לפתוח את הבוקר בכתיבה חופשית ואינטואיטיבית,
כתיבה של מה שיוצא. בלי פילטרים לאורך 3 עמודים מלאים.
בהתחלה זה קצת מוזר ולכן, היא ממליצה אפילו לכתוב את אותו משפט או מחשבה שמתעוררת בכם.
מתישהו זה ישתחרר. ניסיתי, זה באמת עובד!

את הפוסט הזה, כמו רוב הפוסטים האחרונים שלי בבלוג
כתבתי בהתחלה במחברת.
התחלתי מרעיון כללי שעלה לי בראש,
הוספתי הערות ונקודות חשובות, שירבטתי לעצמי והדגשתי מה שחשוב לי
ורק אחרי שהרגשתי שהבסיס של הפוסט מובנה, עברתי למחשב.
במחשב עיביתי את הטקסט כדי להעביר אותו לבלוג.
אני מתארת לעצמי שזה אולי נשמע ארוך ומייגע,
אבל בואי אגלה לך סוד: כתיבה של פוסט לבלוג היא לרוב לא קצרה
ואני מרגישה שהכתיבה במחברת מעוררת בי צדדים קצת שונים.

תביני, אני לא אומרת לוותר על הכתיבה בסמארטפון או במחשב
אני גם לא מתכוונת שתתחילי להסתובב עם ערימות של ניירות.
אני מציעה לאמץ כתיבה בעט על נייר כדי לשמר את היצירתיות שלנו, לחדד את המחשבה ולהנות ממה שהכלי הזה מציע.

מה איתך,
את כותבת בעט על נייר לפעמים? את מתחברת לרעיונות שהעליתי?
מה תעשי אחרת בעקבות הפוסט הזה?
ספרי לי.

הפוסט למה כדאי לכתוב בעט על נייר? הופיע לראשונה ב-אביבית ירקוני כהן נוגעת במילים.