אני פוגשת נשים, בעלות עסקים ועצמאיות באופן קבוע כחלק מהעבודה שלי כיועצת עסקית, מאמנת ומלווה לתוכן ושיווק בעסק.
שמתי לב שהרבה מאוד נשים נבהלות מהקטע של הכתיבה עבור העסק שלהן ובמיוחד מהחלק של הכתיבה “השיווקית” או הכתיבה לרשתות התברתיות.
אז, כל החסמים, השדונים והאמונות המגבילות שלהן מופיעים.
רוב הנשים נבהלות, מתרחקות, נאלמות ונעלמות מהרשתות החברתיות.
“אני לא יודעת לכתוב” הוא אחד המשפטים שאני שומעת די הרבה בתחילת העבודה שלי עם אותן הנשים.
ביחד, אנחנו עושות דרך משותפת וסוללות דרך חדשה לכתיבה, ממקום מחובר וגם משוחרר.
כתיבה שיווקית, וכתיבה בהנאה וקלילות שמאפשרת לכל אחת להביא לידי ביטוי את היכולת שלה בתחום המקצועי שלה ולחבר אליה עוד ועוד אנשים שהופכים ללקוחות.
#תכתביאתזה
אם את עוקבת אחרי באינסטגרם בטח ראית את ההאשטאג #תכתביאתזה
הוא נוצר בעקבות ההכרות והעבודה שלי עם נשים והמחסומים שזיהיתי בנושא הזה.
וכדי להמחיש את הרעיון בואי נעשה תרגיל קטן:
אם אשאל אותך עכשיו מה תחום העיסוק שלך, איך את עוזרת לאנשים ומה את מעניקה להם?
אם אשאל אותך מה השירות שלך? מה המוצר שלך פותר ואיך אני יכולה להנות ממנו סביר מאוד שתסבירי לי בצורה קולחת, ברורה וחסרת מעצורים.
ברגע שאבקש ממך לכתוב מזה חומר שיווקי או פוסט כנראה שתעצרי ותסתבכי עם עצמך.
ואני אומרת, אם את יודעת להגיד את זה “תכתביאתזה
כמו שאת מדברת, כמו שאת מספרת לחברה, כמו שהיית מספרת לי.
תתחילי לכתוב בשפת דיבור ותדייקי. ואם את ממש נתקעת, תקליטי את עצמך אומרת את הדברים ואז תשכתבי. זו דרך שעובדת נהדר בשיחרור החסמים סביב הכתיבה.
פתחת מחברת או מחשב, התחלת לכתוב ועכשיו מה? קבלי את 9 השלבים שלי, שיקלו עליך את יצירת הטקסט שלך:
1. תכתבי:
תכתבי חופשי, תכתבי מה שעולה לך בראש ומה שיוצא, בלי פילטרים ובלי מחשבות מיותרות.
תכתבי את מה שאת רוצה כמו שאת מספרת, כמו שאת חושבת אותו, כמו שמתחשק לך עכשיו, בלי מבנה, בלי תבניות. פשוט תכתבי.
2. תעצרי:
תעצרי את השטף והרצף של הכתיבה ותעברי לשלב 3.
3. תנשמי:
קחי נשימה עמוקה, שחררי את העומס בכתפיים. תתרווחי על הכסא
תקשיבי לי ותנסי, מה יש לך להפסיד?
4. תתמקדי:
חיזרי אל הטקסט שלך ותבדקי
האם הוא מחובר לנושא שרצית?
יש בו את כל האינפורמציה שרצית? הוא מכיל את הרגש שרצית להעביר ואת המסר שחשוב לך?
אם משהו חסר, זה השלב להוסיף אותו.
5. עכשיו, תקראי בקול:
כן, תקראי לעצמך בקול את מה שכתבת.
למה? כי הקריאה בקול מאפשרת לנו לשמוע את מה שכתבתנו,
להבין מה חסר לנו, מה ברור בטקסט שלנו ומה פחות.
הקריאה בקול מאפשרת לנו גם לשים לב לסימני פיסוק: את לא יודעת איך לנקד? שימי פסיק בכל מרווח נשימה ונקודה בסוף משפט.
לפני שאני משחררת טקסט שכתבתי אל העולם אני קוראת אותו בקול- כמות התיקונים שאני עושה בשלב הזה מצדיקה את העצירה.
6. תנקי:
בשלב הזה תנקי כל מה שמיותר בטקסט:
• מילים לא מובנות (או כאלה שרק את מבינה).
• תנקי קלישאות: הן משתנות מידי פעם ומאדם לאדם, אני רגישה ל”היוש” ו”ביוש”, ו”אומייגאד” ועוד כל מיני כאלה.
• שלוש נקודות: מתי אנחנו כותבות 3 נקודות? כשאנחנו לא סגורות על עצמינו, כשאנחנו מעדיפוץ שמשהו יישאר פתוח… שלוש נקודות מחלישות את הטקסט וברוב המקרים הן מיותרות.
• תנקי סימני קריאה!!! לא צריך לצעוק ובטח שלא צריך הרבה סימני קריאה.
• תנקי הערות בסוגריים: יש לך מה להגיד, תגידי. אם זה חשוב שלבי את הדברים בטקסט עצמו. אל “תברחי” להערות ביניים בתוך הסוגריים ומה שלא חשוב, מיותר. אם הוא מיותר אז תורידי אותו מהטקסט.
7. תנקי #2:
בשלב הזה אני מציעה לך לנקות את ה”קולות” הפנימיים שקוראים לך להפסיק לכתוב,
הקולות שאומרים לך שאת לא יודעת/לא טובה/ מי את חושבת שאת ועוד.
לנקות חסמים ושופטים פנימיים ולהמשיך לשלב הבא.
כן, את יכולה.
8. תתרחקי:
קומי להכין קפה, תעברי למטלה הבאה שלך, תעשי משהו אחר.
אני ממש “ישנה לילה” על חלק מהטקסטים, מתרחקת וחוזרת לקרוא בעיניים רעננות ותודעה נקיה יותר.
9. תקראי בקול, שוב.
תביני מה חסר לך, תהני מכל מה שמוצלח וטוב. תתקני ותתקדמי.
כמו בכל דבר בחיים, כך גם בכתיבה: ככל שתתנסי ותתאמני יותר תשתפרי ותהיה טובה הרבה יותר.
ספרי לי, מה את לוקחת מהפוסט הזה?
אם יש לך מה להוסיף לרשימה שלי או שיש לך תובנות או מחשבות עליה תכתבי לי ואעדכן.
אביבית.
- אם את עדיין לא בטוחה למה את בכלל צריכה לכתוב כבעלת עסק אני מזמינה אותך לקרוא את זה
*צילום תמונה ראשית: אפרת הלר
