ההתחלה: שלב ההתלהבות והדרייב

כל פרויקט, יוזמה, או עסק חדש מתחילים בשלב ההתלהבות. זהו השלב שבו המוטיבציה נמצאת בשיאה, ואנחנו מרגישות מלאות באנרגיה ורצון לכבוש את העולם. המטרות ברורות, והחזון זוהר (בהנחה שהגדרת מטרות והבנת מה החזון שלך). בשלב זה, אנחנו רוצות לראות תוצאות מיידיות ומאמינות שהן יגיעו במהירות אם נעבוד קשה מספיק.
אבל כאן מגיעה אחת ההפתעות הראשונות: לעיתים קרובות, גם כשיש התלהבות ומוטיבציה גבוהה, התוצאות לא מגיעות בקצב שציפינו. אנחנו מתחילות להבין שהמציאות יותר מורכבת מהציפיות שלנו.

הירידה: ההתמודדות עם עמק האכזבה

בדיוק כאשר נדמה לנו שאנחנו עומדות לפני פריצה, אנחנו נתקלות בקיר – שלב הידוע גם בשם "עמק האכזבה." בשלב הזה, ההתקדמות מרגישה איטית עד לא קיימת. במקום לראות תוצאות מיידיות, אנו נתקלות באתגרים חדשים ובקשיים בלתי צפויים. זהו שלב קריטי שבו הרבה נשים (לצערי מדובר בנשים בדרך כלל) מרגישות אובדן ביטחון ומתחילות לשקול אם בכלל יש להן סיכוי להצליח.
הסיבות לירידה הזאת מגוונות: אולי זה הזמן שלוקח לבנות מוניטין בשוק, הקושי בהבנת הצרכים האמיתיים של הלקוחות, או ההתמודדות עם תחרות שלא ציפינו לה. השלב הזה מאופיין בתחושת תסכול גדולה, ולעיתים קרובות יכול להוביל לוויתור על המטרות.
אבל חשוב להבין שעמק האכזבה הוא לא הסוף. הוא רק שלב אחד בדרך. כמות ההצלחות שהושגו אחרי הירידה הזו מעידות על כך שזהו רגע מכריע שבו נמדדת היכולת שלנו להמשיך למרות הכל.

הפריצה: הצלחה בעקבות ההתמדה

אם הצלחנו להתגבר על עמק האכזבה ולהמשיך לדחוף קדימה, אנחנו מתחילות לראות את האור בקצה המנהרה. זהו שלב הפריצה – הרגע שבו המאמץ שהשקענו מתחיל לשאת פירות. התוצאות שציפינו להן כל כך זמן מתחילות להופיע, והן מגיעות בצורה מהירה ומשמעותית.
הרגע הזה הוא מתוק במיוחד משום שהוא מגיע אחרי תקופה קשה של ספקות וקשיים. התחושה שאנחנו עומדות להצליח מתחילה להיות מוחשית וברורה. האנשים סביבנו מתחילים להכיר בהצלחות שלנו, והתחושה שהצלחנו לפרוץ את הדרך מעוררת בנו סיפוק וגאווה.

הצמיחה: השלב שבו הכל מתחיל להתגבש

לאחר הפריצה מגיע שלב הצמיחה. זהו השלב שבו העסק מתחיל לגדול, החזון שלנו מתחיל להתגשם, וההצלחה הופכת למשהו ברור וגלוי. בשלב הזה, האתגרים עדיין קיימים, אך הם מרגישים כמו חלק מהתהליך הטבעי של צמיחה והתפתחות.
בשלב הצמיחה, אנחנו רואות את העסק שלנו מתרחב, את הלקוחות שלנו נאמנים, ואת המטרות שהצבנו לעצמנו מתחילות להתממש (איזה כיף!).

התחושה שאנחנו סוף סוף על המסלול הנכון מעניקה לנו כוח להמשיך ולהשקיע בעסק שלנו, וההצלחות מרגשות אותנו ומעודדות אותנו להמשיך לשאוף גבוה יותר.

התמודדות עם עקומת ההצלחה: כלים להצלחה לאורך זמן

כדי לצלוח את עקומת ההצלחה, חשוב להבין שמדובר במסע ולא במרוץ קצר. הנה כמה כלים שיעזרו לך להמשיך בדרך ולהתגבר על הקשיים בדרך להצלחה:

1. סבלנות והתמדה: הדרך להצלחה דורשת זמן וסבלנות. זכרי שהקשיים והאתגרים הם חלק מהמסע, ואל תתייאשי אם התוצאות לא מגיעות מייד.
2. התמקדות במטרות ארוכות טווח: במקום להתמקד רק בתוצאות המיידיות, שימי דגש על המטרות ארוכות הטווח שלך. זכרי מה גרם לך להתחיל את הדרך הזו, והמשיכי להזכיר לעצמך את החזון הגדול שאת שואפת להשיג.
3. תמיכה מקצועית ואישית: במהלך הדרך, אל תהססי לפנות לתמיכה – אם זה ממשפחה וחברים או מאנשי מקצוע. תמיכה יכולה לספק לך את הכוח והמוטיבציה להמשיך גם בזמנים קשים.
4. למידה והתפתחות: נצלי את הקשיים והכישלונות כהזדמנות ללמוד ולהתפתח. הביני מה עבד ומה לא, והתאימי את הגישה שלך בהתאם. למידה מתמדת תעזור לך להמשיך לצמוח ולהתקדם.
5. חגיגת ההצלחות הקטנות: לאורך הדרך, חשוב לעצור ולחגוג גם את ההצלחות הקטנות. כל צעד קטן קדימה הוא הישג, והוא יזכיר לך שאת בדרך הנכונה – תחגגי הצלחות

סיכום: עקומת ההצלחה כחלק בלתי נפרד מהמסע העסקי

אם נבין את עקומת ההצלחה נוכל אולי לראות את הדרך להצלחה בצורה יותר מציאותית ופחות מלחיצה. במקום לראות כל ירידה ככישלון, נוכל לראות אותה כחלק טבעי מהתהליך שמוביל אותנו בסופו של דבר להצלחה.
היכולת שלנו להתמודד עם העקומה הזו תלויה במידה רבה בסבלנות, התמדה, והיכולת ללמוד מהקשיים ולהמשיך לצמוח.
חשוב לי שתזכרי, ההצלחה היא מסע, ולעיתים היא דורשת מאיתנו לעבור דרך עמקים כדי להגיע לפסגות.
האם הצלחתי ל"נרמל" לך את ההרגשה? האם הארתי עבורך משהו חדש שלא חשבת עליו קודם?

ספרי לי – תכתבי לי, תקבעי לנו שיחת הכרות חינמית או שבואי לפגישת מיקוד
תוכלי גם להוריד את חוברת המסע העסקי שיצרתי ולעבוד באופן עצמאי.

בהצלחה,
אביבית.

הפוסט עקומת ההצלחה: מה שכדאי לדעת בדרך להצלחה הופיע לראשונה ב-אביבית ירקוני כהן נוגעת במילים.

נאלמתי.
נשארתי בלי מילים ובלי יכולת לעשות הרבה.
הדיווחים, התמונות, הילדים שלנו בחזית.
סיפורי האימה והזוועה, אזעקות, חרדה ותפילות.
פחד קיומי ירד עליי ושיתק אותי.
ואני חסרת אנרגיה מיום שבת 7.10.23,
עושה באופן מינימאלי.
קשה.
וכשקשה לי אני כותבת את הפחד, את התקווה, את הכרת התודה שלי.
חלק מהטוב והשליחות שלי בעולם הזה
היא לפתוח לכן את הלב ואת הראש,
להניע לכתיבה ועשיה,
חלום ומציאות, התקדמות והצלחה.

אז ארזתי כמה תרגילי כתיבה שאולי יעזרו גם לך,

להתנתק קצת מכל מה שמסביב,
לכתוב כדי לשחרר, להשתחרר ולהמשיך בדרך הארוכה שעוד מחכה לנו. כתיבה פשוטה וקלילה, כתיבה אימונית שמניעה ופותחת לבבות.

האמת, שהתלבטתי ממש אם לפרסם אותם, כי מה קשור עכשיו?!
חברה טובה אמרה לי "ברור שתפרסמי, זה הכלי שלך והוא באמת יכול לעזור לאנשים" – אז הנה, אני מפרסמת ומקווה בכל ליבי שיעזור. 

תכיני מחברת ועט או עיפרון (לא להקליד, זה חשוב)
ותני למילים להוביל אותך:

5 תרגילי כתיבה אימונית:

1. כתיבה חופשית:

כתיבה חופשית – כדי לשחרר ולאוורר את המחשבות, הרגשות והפחדים.
תכתבי לפחות 3 עמודים, בלי הפסקה ובלי פילטרים או שיפוטיות
מה שיוצא לך, כמו שיוצא.
אם לא מצליח לך או תקוע – תפעילי מוסיקה (רצוי בלי מילים) ל 10 דקות, תעצמי עיניים ותרפי.
אחרי שהמוסיקה תסתיים, תכתבי את המחשבות שעלו לך בזמן הההקשבה.

2. תודה, פשוט תודה:

תכתבי לפחות 5 דברים שאת מודה עליהם.
היום, רק היום.
אם את יכולה – פרטי מה הסיבה שאת מודה עליהם
הכרת תודה משנה את זווית הראיה שלנו וצובעת אותה בצבעים אחרים,
אופטימיים יותר.
תודה שאני תקועה עם הילדים שלי בבית,
שיש לנו בית
תודה שהם נדחפים לי למיטה בלילה
וגם שאני צריכה לבשל ולנקות אחריהם.
תודה שאנחנו בריאים ושלמים.

3. אתמול היה טוב ויהיה גם מחר:

תכיני רשימה של דברים טובים שיקרו לך אחרי שהמלחמה תסתיים
רשימה של דברים שאת רוצה לעשות אחרי המלחמה
רשימה של חלומות שתגשימי אחרי המלחמה ועוד.
אני יודעת שזה נשמע רחוק והדרך באמת ארוכה אבל זה יגיע. ככה זה.

4. תכתבי את הסוף של הסיפור:

תכתבי סוף אחר לסיפור שאת מכירה
נסי לכתוב סוף אחר למציאות שאנחנו חיים בה
הסוף אמנם לא בשליטתינו,
התגובה להתרחשויות יכולה להיות בשליטה שלנו. תכתבי אותה.
את יכולה גם לכתוב לעצמך שנה טובה – זה תמיד תופס

5. מה אני יכולה לעשות עכשיו?

כן, רשימה נוספת
מה את יכולה לעשות עכשיו כדי להרגיש יותר טוב?
מה את יכולה לעשות למען מישהו בסביבתך?
איך את יכולה לעזור למי שבחזית או חווה שכול?
איך את יכולה לעזור לילדים שלך, לבן הזוג או המשפחה שלך?
תנסי. הרשימה הזו מניעה.

אם לא מתחשק לך,
או לא מצליח.
הכל בסדר. לא חובה.
תמיד תוכלי לחזור לכתיבה או לכל מה שתרצי כשיתאפשר לך.

אני פה, בשבילך, במרחק הודעה או תגובה
אשמח לעזור לך,
זאת השליחות שלי

בשורות טובות,
אביבית.

הפוסט תרגילי כתיבה אימונית לזמן מלחמה הופיע לראשונה ב-אביבית ירקוני כהן נוגעת במילים.

רגע רגע, אני חוזרת אל ההתחלה

יאויו קוסאמה נולדה ביפן בשנות הארבעים של המאה העשרים, בת למשפחה של סוחרים, בעלי משתלה.
כבר בגיל צעיר היא התחילה לצייר תמונות של דלועיים ויצירות נוספות ששיקפו את ההזיות שלה.
אמה של קוסאמה התנגדה לפעילות האומנותית שלה ונהגה לקחת ממנה את עבודותיה, נראה שבסיפור קיימים אלמנטים של התעללות.
את ההבזקים שקוסמה ראתה היא תיארה כבר בגיל עשר כ"הבזקים של הילה אור, או שדות צפופים של נקודות" ההזיות והחזיונות הן הבסיס לסגנון האומנותי שלה.
בתחילת דרכה האומנותית היא שילבה בין התרבות היפנית לאלמנטים מערביים ששאבה מספרי אומנות ומגזינים.
רשתות האינסוף שלה הפכו להיות סימן ההיכר שלה.
ב 1958 היא עברה להתגורר בניו יורק למרות התנגדות המשפחה ועד מהרה הפכה להיות חלק מסצנת האומנות יחד עם פרנק סטלה, ג'וזף קורנל, אנדי וורהול והפסל קלאס אולדנברג.
קוסאמה כבר בת 92 והיא ממשיכה ליצור מהסטודיו שיצרה לעצמה בקרבת בית החולים הפסיכיאטרי בטוקיו שבו אישפזה את עצמה לפני שנים.
כיום היא נחשבת לאמנית החיה המפורסמת והמצליחה ביותר בעולם,
והיא אפילו הוכתרה לאמנית הכי מתויגת ברשתות החברתיות.
נראה אותך הולכת לתערוכה ולא מעלה סטורי מנוקד וצבעוני.

8 נקודות (סְטוּגוּדוּש) למחשבה על העסק שלך

אני מודה,
אני כל כך שקועה בעולם התוכן שלי ומחפשת קשרים אליו כמעט בכל דבר שאני עושה וחווה.
התורים הארוכים בתערוכה והתגובות האותנטיות של הילדים שלנו,
גרמו לי לחשוב מה ה"דבר" הזה שהופך את קוסמה למותג שהיא.
ריכזתי כאן את המסקנות שלי, כדי שגם את תוכלי להבין ואולי ללמוד מה את יכולה לעשות כדי להשפיע בעולם שלך קצת יותר.

1. נחישות:

כדי לעבור משכירות לעצמאות, כדי להחליט לפתוח עסק, לפתח מוצר וליצור אותו דרושה נחישות, הרבה נחישות.
דרושה נחישות, אמונה גדולה בדרך וברעיון וחיבור חזק ל"למה" שלך.
כי לא תמיד זה קל לעשות את הצעד הראשון ולהעז להפוך חלום למציאות.
למרות קולות הרקע של "הנשמות הטובות" מסביב, למרות הנשמה הטובה הפנימית שקיימת בתוכינו ולמרות כל החששות והפחדים.
כדי להקים עסק צריך נחישות ולקוסאמה היה הרבה מזה.
היא לא הפסיקה לחלום ולעשות כשהמשפחה שלה התנגדה לאומנות שלה, כשסירבו לפרסם את יצירותיה
וכשהתייחסו אליה בזילזול וחוסר כבוד כאשה בעולם של אמנים גברים.
הנחישות של קוסאמה (במקרה שלה עד שיגעון) היא אחד הגורמים שסייעו לאומנות שלה לצאת אל העולם ולהיות מפורסמת כפי שהיא היום.

תתחברי ל"למה" שלך,
לסיבה שבגללה התחלת את הכל,
תציבי לעצמך מטרות ברורות, תבני תוכנית פעולה, תתחילי ותמשיכי. את לגמרי יכולה.

2. התמדה:

כדי שיכירו אותנו ואת העשייה העסקית שלנו אנחנו צריכות להתמיד בפירסום, בשיווק ובניראות שלנו. כל הזמן.
כל שלב דורש מינונים קצת אחרים, אבל אין ספק שהתמדה מביאה תוצאות.
אני רואה את זה בתקופות שאני מתמידה בשיווק שלי ברשתות החברתיות, בבלוג ובניוזלטר.
ואני רואה את זה בתהליכים שאני עושה עם הלקוחות שלי. ההתמדה מניבה פירות. נקודה.
ככה אצל קוסאמה: ביחד עם הנחישות שלה היא לא הפסיקה ליצור את האומנות שלה כל הזמן,
שינתה פנים וסגנון עם השנים, התפתחה וצמחה ביחד איתה ועם מאורעות חייה.

איך זה קשור אליך?
כדי שיכירו אותך, כדי שיבינו מי את בכלל, מה את עושה ואיך את יכולה לעזור לנו את צריכה להתמיד.
כדי להגדיל חשיפה, כדי להגביר אמון, כדי ליצור חיבור ולהפוך את העוקבים שלך ללקוחות. ככה זה עובד.

3. חדשנות:

אחד הדברים ששבו את ליבי בתערוכה של קוסאמה היא החדשנות שלה, החיבור בין העולמות והחוויה העוצמתית שנוגעת בכל החושים ומפתיעה בכל פעם מחדש.
חדרי האינסוף, הפשוטים לכאורה, משנים את צורת החשיבה וההסתכלות שלנו על הדברים הפשוטים והופכים תערוכה "רגילה" לחדשנית ומפתיעה.
תחשבי על זה רגע,
חדרי ה"פיפ שואו" שמשנים את צבעם והמראות שבתוכם הם לא המצאה סופר מיוחדת, החיבור בין עולם האומנות לעולם הרשתות החברתיות הוא חדשני ומעורר השראה.

איך זה קשור לעסק שלך?
כל אחת בתחומה יכולה להיות חדשנית.
להעז ולהוציא לאור את המוצרים שחלמת עליהם, להביא את עצמך לידי ביטוי בצורה חדשנית, ליצור תוכן חדשני ועוד.
נסי להיפתח ולבדוק מה קורה בעולם, לאיזה כיוון התחום שלך הולך, איך את יכולה לחבר אותו אליך ואל החלומות הכי גדולים והמופרעים שלך. החדשנות תגיע.

4. להמציא את עצמך מחדש

בתערוכה אפשר לראות את ההתפתחות של קוסאמה עם השנים ואיך האתגרים בחייה גרמו לה ליצור ולהביא את עולמה לידי ביטוי בצורה קצת שונה בכל פעם.
בתערוכה קיימים מוטיבים חוזרים לאורך השנים ונראה שקוסאמה המציאה את עצמה מחדש בכל תקופה והביאה עוד מימד של האומנות שלה.
השירבוטים הקטנים הפכו ליצירות ענק צבעוניות ומנוקדות, החומרים הפכו מגוונים והאמצעים הטכנולוגיים קיבלו חלק משמעותי ביצירה שלה.

הכי קל לנו להישאר ב"איזור הנוחות" שלנו,
להמשיך לעשות את אותו הדבר שאנחנו עושות ולא להעז.
נסי לקחת את הדבר שאת מאמינה וטובה בו ולהביא אותו מכיוון אחר או במימד אחר, חזקי את הטוב ושחררי את מה שפחות – תעיזי לנסות.
תמציאי את עצמך מחדש בכל פעם קצת ועוד קצת.
זה ייצור עניין ויעמיק את הקשר שלך עם הלקוחות והעוקבים שלך.

5. שפה ברורה

אם ביקרת בתערוכה של קוסאמה וודאי תוכלי להצביע על מאפיינים ברורים בשפה האומנותית שלה.
קל לזהות את האומנות שלה ולהבין את ההשפעות שלה בעולם האומנות.

ואיך זה אצלך? האם יש לך שפה ברורה? יש לך "קול" שקל לזהות כשקוראים את מה שאת כותבת?
הנראות הויזואלית שלך אחידה וברורה? קל לזהות את השפה שלך בסרטונים או אפילו בסטורי?
שפה ברורה יוצרת חיבור בינך לבין הלקוחות שלך שילמדו להכיר ולהבין איך את נשמעת,
מה את כותבת ואיך את נראית. ובפעם הבאה שהם יזדקקו או ירצו את השירות או המוצר שלך הם ידעו איפה הם יכולים לקבל את כל הטוב הזה.

6. תעוזה:

אני מודה שחלק מהמיצגים בתערוכה של קוסאמה גרמו לי קצת לקנא בתעוזה שלה לקחת רעיון ולהפוך אותו ליצירה גדולה ומעוררת השתאות.
להעז ללכת אחרי החלום והחזון ולהביא אותם בכל הכח, הגודל והצבע.
הרגשתי שאני נמצאת בתוך עולם של אשה אחת שמעיזה להביא את עצמה לידי ביטוי בכל הכח, עם כל העוצמות והגודל והצבע שהיא בוחרת.

התעוזה של קוסאמה גרמה לי לחשוב על התעוזה שלי בחיים האישיים ובעסק שלי
עד כמה אני מעיזה באמת להביא את עצמי? לחשוף את עצמי (בגבולות שלי)?
להעז ולאפשר לחלומות ולרעיונות שלי לצאת אל העולם וליצור מכח התשוקה הפנימית האמיתית שבי.
איך זה אצלך?

7. טוטאליות

התערוכה של קוסאמה מספקת הצצה אל עולם טוטאלי, של אישה שלקחה את השיגעון שלה "עד הסוף" והצליחה לייצר חווית אומנות מטורפת.
אשה שהפכה את השיגעון לאומנות.
הטוטאליות בתערוכה באה לידי ביטוי במרחבים ובחומרים השונים שבאמצעותם קוסאמה יצרה עולם קסום ובילתי צפוי שנוגע בכל החושים.
אולי זה השיגעון שלה, ואולי זו האמת הפנימית העמוקה שלה שמאפשרים לה להביא את הרעיון והמסר שלה לידי ביטוי בצורה עוצמתית כל כך.

האם אני טוטאלית? אני מצליחה להביא את הרעיונות שלי "עד הסוף"? האמת שלי נוכחת בעשיה שלי?
אין ספק שנדרשת מידה של טוטאליות בעשיה העסקית שלנו, של כולנו. ואני חייבת להודות שאין לי תשובה חד משמעית בנושא הזה.
הייתי שמחה לשמוע מה את חושבת על טוטאליות בעשיה העסקית שלנו. כתבי לי פה למטה, בתגובות.

8. חוויה עוצמתית ונוגעת

ביקור בתערוכה של קוסאמה היא כמו ביקור בארץ הפלאות שמחזירה את המבקרים בה לילדות. מיצגי ענק צבעוניים ומרהיבים, שעשויים מחומרים שונים ומגוונים.
בחלק מהמיצגים, כמו מיצג הפסטה ומיצגי הגבס והבד, הרגשתי צורך עז להושיט יד ולגעת. להרגיש את הטקסטורה של החומר, להרגיש את החוויה בצורה מקסימלית.
חלק מהמיצגים עוררו בי השתאות גדולה. מצאתי את עצמי מתבוננת בחלק מהציורים ומנסה להבין מה היה קודם: הרקע או הנקודות? ואיך יוצרים דיוק כ"כ גדול בצבעי אקריליק? היו חללים שגרמו לי להרגיש ילדה קטנה ובחלק מהמקומות הרגשתי שהגבולות שלי מיטשטשים ומתרחבים (אינסוף, כבר אמרנו לא?!)

הסיפור האישי של קוסאמה שבא לידי ביטוי בתערוכה עורר בי אמפתיה לילדה הקטנה וחסרת האונים.
חווית הביקור בתערוכה היתה עוצמתית ונגעה בי מאוד
האם אני מצליחה לגעת במי שמבקר ב"תערוכה" שלי? (אפרופו נוגעת במילים)
האם אני מייצרת חוויה זכירה שמעוררת רגש ביצירה העסקית שלי?

אלה שאלות שאני שואלת את עצמי לא מעט ואני מזמינה גם אותך לשאול בהקשר העסקי וכמובן שגם האישי.

הכתיבה של הפוסט הזה היתה סוג של מסע חוזר בחווית הביקור שלי בתערוכה של יאיוי קוסאמה והחיבור לעולם העסקי הנוכחי שלי גרמה לי למחשבות ורבות וגם עוררה בי השראה.
אני מקווה שהקריאה עוררה גם בך רגשות דומים ואשמח לשמוע מה את חושבת בנושא,
את מוזמנת לכתוב לי בתגובות, פה למטה, או לקבוע לנו שיחת הכרות כדי להמשיך את השיחה בנושא.
אביבית.

הפוסט אל האינסוף ומעבר לו – התערוכה של יאיוי קוסאמה והעסק שלך הופיע לראשונה ב-אביבית ירקוני כהן נוגעת במילים.