הזמנו כרטיסים חודשיים וחצי מראש והיום הגדול הגיע.
זוג הורים וארבעה מתבגרים במוזיאון תל אביב לאומנות בתערוכה של יאיוי קוסאמה – רטרוספקטיבה.
הצליח לנו ותודה לאל ולחינוך, החבורה שלנו “זורמת” ואף חובבת תערוכות, אומנות וסרטי גיבורים (לא בהכרח בסדר הזה).
כך שהשיטוט בתערוכה היה מהנה עבור כולנו, ההתעניינות ביצירות היתה אמיתית
ומצאנו את עצמינו יותר מפעם אחת מתלבטים אם היוצרת צבעה קודם את הרקע ואז את הנקודות או הפוך? מה החומרים שהיא בחרה לכל יצירה ואיך היא עשתה את זה?
אני מודה, התורים הארוכים להצצה בחלק מהחדרים קצת קילקלו לי (ולנו) את החוויה
וכשאחד המתבגרים אמר “את קולטת שגורמים לנו לעמוד חצי שעה בתור כדי להיות 30 שניות בחדר עם נקודות…? “
מעבר למחשבה על “המלך הוא עירום” הבנתי שקורה פה משהו קצת יותר עמוק מעוד תערוכה במוזיאון.
רגע רגע, אני חוזרת אל ההתחלה
יאויו קוסאמה נולדה ביפן בשנות הארבעים של המאה העשרים, בת למשפחה של סוחרים, בעלי משתלה.
כבר בגיל צעיר היא התחילה לצייר תמונות של דלועיים ויצירות נוספות ששיקפו את ההזיות שלה.
אמה של קוסאמה התנגדה לפעילות האומנותית שלה ונהגה לקחת ממנה את עבודותיה, נראה שבסיפור קיימים אלמנטים של התעללות.
את ההבזקים שקוסמה ראתה היא תיארה כבר בגיל עשר כ”הבזקים של הילה אור, או שדות צפופים של נקודות” ההזיות והחזיונות הן הבסיס לסגנון האומנותי שלה.
בתחילת דרכה האומנותית היא שילבה בין התרבות היפנית לאלמנטים מערביים ששאבה מספרי אומנות ומגזינים.
רשתות האינסוף שלה הפכו להיות סימן ההיכר שלה.
ב 1958 היא עברה להתגורר בניו יורק למרות התנגדות המשפחה ועד מהרה הפכה להיות חלק מסצנת האומנות יחד עם פרנק סטלה, ג’וזף קורנל, אנדי וורהול והפסל קלאס אולדנברג.
קוסאמה כבר בת 92 והיא ממשיכה ליצור מהסטודיו שיצרה לעצמה בקרבת בית החולים הפסיכיאטרי בטוקיו שבו אישפזה את עצמה לפני שנים.
כיום היא נחשבת לאמנית החיה המפורסמת והמצליחה ביותר בעולם,
והיא אפילו הוכתרה לאמנית הכי מתויגת ברשתות החברתיות.
נראה אותך הולכת לתערוכה ולא מעלה סטורי מנוקד וצבעוני.
8 נקודות (סְטוּגוּדוּש) למחשבה על העסק שלך
אני מודה,
אני כל כך שקועה בעולם התוכן שלי ומחפשת קשרים אליו כמעט בכל דבר שאני עושה וחווה.
התורים הארוכים בתערוכה והתגובות האותנטיות של הילדים שלנו,
גרמו לי לחשוב מה ה”דבר” הזה שהופך את קוסמה למותג שהיא.
ריכזתי כאן את המסקנות שלי, כדי שגם את תוכלי להבין ואולי ללמוד מה את יכולה לעשות כדי להשפיע בעולם שלך קצת יותר.
1. נחישות:
כדי לעבור משכירות לעצמאות, כדי להחליט לפתוח עסק, לפתח מוצר וליצור אותו דרושה נחישות, הרבה נחישות.
דרושה נחישות, אמונה גדולה בדרך וברעיון וחיבור חזק ל”למה” שלך.
כי לא תמיד זה קל לעשות את הצעד הראשון ולהעז להפוך חלום למציאות.
למרות קולות הרקע של “הנשמות הטובות” מסביב, למרות הנשמה הטובה הפנימית שקיימת בתוכינו ולמרות כל החששות והפחדים.
כדי להקים עסק צריך נחישות ולקוסאמה היה הרבה מזה.
היא לא הפסיקה לחלום ולעשות כשהמשפחה שלה התנגדה לאומנות שלה, כשסירבו לפרסם את יצירותיה
וכשהתייחסו אליה בזילזול וחוסר כבוד כאשה בעולם של אמנים גברים.
הנחישות של קוסאמה (במקרה שלה עד שיגעון) היא אחד הגורמים שסייעו לאומנות שלה לצאת אל העולם ולהיות מפורסמת כפי שהיא היום.
תתחברי ל“למה” שלך,
לסיבה שבגללה התחלת את הכל,
תציבי לעצמך מטרות ברורות, תבני תוכנית פעולה, תתחילי ותמשיכי. את לגמרי יכולה.
2. התמדה:
כדי שיכירו אותנו ואת העשייה העסקית שלנו אנחנו צריכות להתמיד בפירסום, בשיווק ובניראות שלנו. כל הזמן.
כל שלב דורש מינונים קצת אחרים, אבל אין ספק שהתמדה מביאה תוצאות.
אני רואה את זה בתקופות שאני מתמידה בשיווק שלי ברשתות החברתיות, בבלוג ובניוזלטר.
ואני רואה את זה בתהליכים שאני עושה עם הלקוחות שלי. ההתמדה מניבה פירות. נקודה.
ככה אצל קוסאמה: ביחד עם הנחישות שלה היא לא הפסיקה ליצור את האומנות שלה כל הזמן,
שינתה פנים וסגנון עם השנים, התפתחה וצמחה ביחד איתה ועם מאורעות חייה.
איך זה קשור אליך?
כדי שיכירו אותך, כדי שיבינו מי את בכלל, מה את עושה ואיך את יכולה לעזור לנו את צריכה להתמיד.
כדי להגדיל חשיפה, כדי להגביר אמון, כדי ליצור חיבור ולהפוך את העוקבים שלך ללקוחות. ככה זה עובד.
3. חדשנות:
אחד הדברים ששבו את ליבי בתערוכה של קוסאמה היא החדשנות שלה, החיבור בין העולמות והחוויה העוצמתית שנוגעת בכל החושים ומפתיעה בכל פעם מחדש.
חדרי האינסוף, הפשוטים לכאורה, משנים את צורת החשיבה וההסתכלות שלנו על הדברים הפשוטים והופכים תערוכה “רגילה” לחדשנית ומפתיעה.
תחשבי על זה רגע,
חדרי ה”פיפ שואו” שמשנים את צבעם והמראות שבתוכם הם לא המצאה סופר מיוחדת, החיבור בין עולם האומנות לעולם הרשתות החברתיות הוא חדשני ומעורר השראה.
איך זה קשור לעסק שלך?
כל אחת בתחומה יכולה להיות חדשנית.
להעז ולהוציא לאור את המוצרים שחלמת עליהם, להביא את עצמך לידי ביטוי בצורה חדשנית, ליצור תוכן חדשני ועוד.
נסי להיפתח ולבדוק מה קורה בעולם, לאיזה כיוון התחום שלך הולך, איך את יכולה לחבר אותו אליך ואל החלומות הכי גדולים והמופרעים שלך. החדשנות תגיע.
4. להמציא את עצמך מחדש
בתערוכה אפשר לראות את ההתפתחות של קוסאמה עם השנים ואיך האתגרים בחייה גרמו לה ליצור ולהביא את עולמה לידי ביטוי בצורה קצת שונה בכל פעם.
בתערוכה קיימים מוטיבים חוזרים לאורך השנים ונראה שקוסאמה המציאה את עצמה מחדש בכל תקופה והביאה עוד מימד של האומנות שלה.
השירבוטים הקטנים הפכו ליצירות ענק צבעוניות ומנוקדות, החומרים הפכו מגוונים והאמצעים הטכנולוגיים קיבלו חלק משמעותי ביצירה שלה.
הכי קל לנו להישאר ב”איזור הנוחות” שלנו,
להמשיך לעשות את אותו הדבר שאנחנו עושות ולא להעז.
נסי לקחת את הדבר שאת מאמינה וטובה בו ולהביא אותו מכיוון אחר או במימד אחר, חזקי את הטוב ושחררי את מה שפחות – תעיזי לנסות.
תמציאי את עצמך מחדש בכל פעם קצת ועוד קצת.
זה ייצור עניין ויעמיק את הקשר שלך עם הלקוחות והעוקבים שלך.
5. שפה ברורה
אם ביקרת בתערוכה של קוסאמה וודאי תוכלי להצביע על מאפיינים ברורים בשפה האומנותית שלה.
קל לזהות את האומנות שלה ולהבין את ההשפעות שלה בעולם האומנות.
ואיך זה אצלך? האם יש לך שפה ברורה? יש לך “קול” שקל לזהות כשקוראים את מה שאת כותבת?
הנראות הויזואלית שלך אחידה וברורה? קל לזהות את השפה שלך בסרטונים או אפילו בסטורי?
שפה ברורה יוצרת חיבור בינך לבין הלקוחות שלך שילמדו להכיר ולהבין איך את נשמעת,
מה את כותבת ואיך את נראית. ובפעם הבאה שהם יזדקקו או ירצו את השירות או המוצר שלך הם ידעו איפה הם יכולים לקבל את כל הטוב הזה.
6. תעוזה:
אני מודה שחלק מהמיצגים בתערוכה של קוסאמה גרמו לי קצת לקנא בתעוזה שלה לקחת רעיון ולהפוך אותו ליצירה גדולה ומעוררת השתאות.
להעז ללכת אחרי החלום והחזון ולהביא אותם בכל הכח, הגודל והצבע.
הרגשתי שאני נמצאת בתוך עולם של אשה אחת שמעיזה להביא את עצמה לידי ביטוי בכל הכח, עם כל העוצמות והגודל והצבע שהיא בוחרת.
התעוזה של קוסאמה גרמה לי לחשוב על התעוזה שלי בחיים האישיים ובעסק שלי
עד כמה אני מעיזה באמת להביא את עצמי? לחשוף את עצמי (בגבולות שלי)?
להעז ולאפשר לחלומות ולרעיונות שלי לצאת אל העולם וליצור מכח התשוקה הפנימית האמיתית שבי.
איך זה אצלך?
7. טוטאליות
התערוכה של קוסאמה מספקת הצצה אל עולם טוטאלי, של אישה שלקחה את השיגעון שלה “עד הסוף” והצליחה לייצר חווית אומנות מטורפת.
אשה שהפכה את השיגעון לאומנות.
הטוטאליות בתערוכה באה לידי ביטוי במרחבים ובחומרים השונים שבאמצעותם קוסאמה יצרה עולם קסום ובילתי צפוי שנוגע בכל החושים.
אולי זה השיגעון שלה, ואולי זו האמת הפנימית העמוקה שלה שמאפשרים לה להביא את הרעיון והמסר שלה לידי ביטוי בצורה עוצמתית כל כך.
האם אני טוטאלית? אני מצליחה להביא את הרעיונות שלי “עד הסוף”? האמת שלי נוכחת בעשיה שלי?
אין ספק שנדרשת מידה של טוטאליות בעשיה העסקית שלנו, של כולנו. ואני חייבת להודות שאין לי תשובה חד משמעית בנושא הזה.
הייתי שמחה לשמוע מה את חושבת על טוטאליות בעשיה העסקית שלנו. כתבי לי פה למטה, בתגובות.
8. חוויה עוצמתית ונוגעת
ביקור בתערוכה של קוסאמה היא כמו ביקור בארץ הפלאות שמחזירה את המבקרים בה לילדות. מיצגי ענק צבעוניים ומרהיבים, שעשויים מחומרים שונים ומגוונים.
בחלק מהמיצגים, כמו מיצג הפסטה ומיצגי הגבס והבד, הרגשתי צורך עז להושיט יד ולגעת. להרגיש את הטקסטורה של החומר, להרגיש את החוויה בצורה מקסימלית.
חלק מהמיצגים עוררו בי השתאות גדולה. מצאתי את עצמי מתבוננת בחלק מהציורים ומנסה להבין מה היה קודם: הרקע או הנקודות? ואיך יוצרים דיוק כ”כ גדול בצבעי אקריליק? היו חללים שגרמו לי להרגיש ילדה קטנה ובחלק מהמקומות הרגשתי שהגבולות שלי מיטשטשים ומתרחבים (אינסוף, כבר אמרנו לא?!)
הסיפור האישי של קוסאמה שבא לידי ביטוי בתערוכה עורר בי אמפתיה לילדה הקטנה וחסרת האונים.
חווית הביקור בתערוכה היתה עוצמתית ונגעה בי מאוד
האם אני מצליחה לגעת במי שמבקר ב”תערוכה” שלי? (אפרופו נוגעת במילים)
האם אני מייצרת חוויה זכירה שמעוררת רגש ביצירה העסקית שלי?
אלה שאלות שאני שואלת את עצמי לא מעט ואני מזמינה גם אותך לשאול בהקשר העסקי וכמובן שגם האישי.
הכתיבה של הפוסט הזה היתה סוג של מסע חוזר בחווית הביקור שלי בתערוכה של יאיוי קוסאמה והחיבור לעולם העסקי הנוכחי שלי גרמה לי למחשבות ורבות וגם עוררה בי השראה.
אני מקווה שהקריאה עוררה גם בך רגשות דומים ואשמח לשמוע מה את חושבת בנושא,
את מוזמנת לכתוב לי בתגובות, פה למטה, או לקבוע לנו שיחת הכרות כדי להמשיך את השיחה בנושא.
אביבית.
